“להיות אחראי פירושו להיות היוצר הבלעדי של ארוע”..(ז’אן פול סארטר).
אחד התפקידים המרכזים של הפסיכותרפיסט הינו, לעזור לאדם להיות מודע לאחריותו, לגורלו, לרגשותיו, וכן לסבל שלו (ארווין יאלום). המטופל בעל מיקוד השליטה החיצוני נוטה להאשים את המדינה, המזל או האחר המשמעותי בחייו בכשלונותיו. הכוחות החיצוניים המופעלים על חייו, מעצבים את דפוסי ההתנהגות שלו. כל עוד לא יקבל על עצמו באופן מלא אחריות על תחושותיו ותגובותיו, לא יוכל לחול שינוי אמיתי בהם.
“אשתי אשמה בעצבנות שלי”אומר לי לירון, במהלך הטיפול הזוגי. רק כאשר לירון לוקח במהלך הטיפול אחריות על “הפתיל הקצר” שלו, רוכש לירון דרכים, כדי להיות סבלני ופחות אימפולסיבי כלפי נועה אשתו. “אני מדוכאת” אומרת נועה בטיפול, “כי לירון מתפרץ כלפי, אינו שותף לחוויות שלי, וחסר אמפתיה כלפי”. רק כאשר נועה לומדת באמצעות הטיפול להציב ללירון גבולות, לא להיכנע לו, ולהעריך את עצמה כראוי, משתנים היחסים ביניהם. לקיחת האחריות על ידי שני בני הזוג חיונית, לדעתי, כדי שהזוגיות שלהם תישא אופי בריא יותר. מהניסיון כמטפלת זוגית, אני יכולה להעיד, עד כמה נפוצה בטיפול הזוגי, תופעת האשמות ההדדיות. וכן, עד כמה קשה לעמוד במטח ההאשמות הלו, בלי ליפול במלכודת. החזרת האחריות לכל אחד מבני הזוג, מאפשרת לעצור את ההשלכות, ולאפשר לכל אחד לעבוד על החלקים שלו. הרחבת המודעות עוצרת את הטענות כנגד הפרטנר, ועוזרת להרחיב את הבחירה, הרצון וההתנהגות הבוגרת.
הרחבת האחריות והבחירה הינה מטרה מרכזית שלי בטיפול גם בגברים ונשים בתהליכי פריון. “אין לי ברירה” אומרת לי נורית (שם בדוי), “אלא להמשיך בטיפולי ההפריה. אני חייבת כאישה בת 42 להמשיך עוד ועוד בטיפולים”. בטיפול הפסיכותרפויטי אני עוזרת לנורית לדון באופן פתוח בשאלה של “האחריות והבחירה”, תוך התמקדות בשאלות:
מי מחייב אותך? מהי עמדתו של אייל כבן הזוג שלך? מהן ההשלכות שיש לטיפולים עלייך מבחינה נפשית ופיזית? מהן ההשלכות על הזוגיות, כאשר כארבע שנים אתם כבר ב”מסע היסורים להבאת ילד בכל מחיר!” , כפי שאת אומרת…
הדיון המעמיק בשאלות הללו מאפשר להרחיב את הנרטיב, ולתת מקום לזויות ראיה נוספות. כך, למשל, החליטה נורית לאחר חודשים אחדים של טיפול לשים גבול לתקופת הטיפולים של ההפריה: “אם קודם לכן”, אמרה נורית, “האמנתי שישנה דרך אחת נכונה, הרי שקיבלתי לגיטמציה לאופציות נוספות…”
“בסופו של דבר”, אמרה נורית בכאב, “אני מתעללת בגוף שלי. הסיכוי על פי דברי הרופאים קלוש. אולי האחריות שלי הינה כלפי עצמי ובן הזוג שלי, ולשים גבול נראה לי עכשיו רצוי”…
התפיסה הטיפולית המרחיבה את מידת אחריותו של המטופל, מאפשרת להגיע להחלטות תוך בחירה אמיתית, ולהיפטר מדפוסי התנהגות בלתי בריאים, כגון אלימות, קורבניות, או הימנעות. במקום “אני חייב” לעשות, מאמץ האדם את האמירה “אני רוצה ובוחר”. במקום “הבעיה שלי נגרמה על ידי”… אומר האדם “אני האדון לגורלי”….
רשימה ביבליוגרפית
יאלום, א. (2011). פסיכותרפיה אקזיסטנציאלית. (הוצאת כנרת, זמורה ביתן, דביר. והוצאת ספרים ע”ש מאגנס).