העליה התלולה בשיעור הגירושין, מציבה אתגר בפני ההורים, שיוצרים משפחה מורכבת, כלומר: משפחה בה לאחר גירושין התחתן ההורה עם בן או בת זוג אחר בנישואין שניים. בני הזוג מתמודדים עם הקושי של גידול ילד או יותר שלא ילדו, והילדים נתקלים בקושי לקבל אדם שאיננו ההורה הביולוגי שלהם. המורכבות בעיתית עןד יותר, כאשר כל אחד מהשניים מביא לפרק ב’ שלו את ילדיו שלו, ועולה הצורך למזג את החלקים למערכת אחת.

הילדים נאלצים להתמודד לא רק עם משבר ההתפרקות של המשפחה בה גדלו, אלא גם עם כניסתו של מבוגר נוסף לחייהם. לא תמיד המבוגר הזה – שקרוי “האבא החורג” או “האמא החורגת” מספיק רגיש לצרכים שלהם. לא בהכרח גם הילד עושה להורה החורג “חיים קלים”. לעיתים הוא מעמיד אותו בפני מבחנים, כי קשה לו לסמוך על ההורה הזה. הילד שואל, הרבה פעמים בלי לתת בקול ביטוי לספקתיו: “הוא יכול בכלל לאהוב אותי?”, “הוא בקושי מכיר אותי”, “הוא מעדיף בלי ספק את הילד הביולוגי שלו”. לילד ישנן חרדות, שהן בעלות בסיס מציאותי, שההורה תקוע בינו לבין ההורה הביולוגי.

טיפול זוגי במשפחה מורכבת

ההורה החורג מקבל “ילד מן המוכן”, ולעיתים קרובות לא מכיר אותו: “לאורלי בת החמש עשרה” – אומר אילן במהלך הטיפול הזוגי – “יש לה כבר אישיות מגובשת פחות או יותר היא בעלת דעות שונות משלי. אני מרגיש שהיא מסתייגת ממני, ויש לה איזושהי תוקפנות כלפי”. אילן מצביע על ההבדל העצום בין “נערה מתבגרת מן המוכן”, לבין הבת שגידל מאז שנולדה.

במהלך הטיפול נעשה תהליך של כניסה לנעליה של המתבגרת, תוך הבנה אמפטית מצדו של קשיי הבת. יחד עם זאת, נותן הטיפול אפשרות לאב החורג לזכות לאמפתיה מצד בת הזוג שלו ולהכלה מצידי כמטפלת – כל השלושה – האם, האב החורג והבת – מסוגלים לקלוט את הקשיים האחד של השני באמצעות הטיפול. גם לאב החורג וגם לאם ברור, שלא מספיק שיווצר קשר זוגי טוב בינהם. לשניהם נקודת מוצא דומה, שהורות משותפת טובה, היא תנאי לקיומה של המשפחה החדשה בפרק ב’ שלהם. יחסים בעיתיים עם ילדיו של בן הזוג עלולים להביא לפרידה.

בעיה נוספת שעולה במשפחה המורכבת היא השילוב של הילד שנמצא “זמן חלקי” עם האחים המתגוררים בבית “זמן מלא”. יואב ושרון הגיעו לטיפול הזוגי עקב תחושת תסכול וכעס של יואב, שבתו בפרק א’ – אור – איננה משתלבת במשפחה החדשה שיצר. לאור קשר הדוק מאוד עם אימה אצלה היא גדלה, והיא מגיעה אחת לשבוע אליהם. לשרון שתי בנות מתבגרות מנישואיה הראשונים שגדלות בחזקתה. יואב מרגיש שבכל פעם שאור מגיעה – אחת לשבוע – שיוי המשקל המשפחתי מתערער. “הבנות שלך לא מקבלות את הבת שלי” – נפגע יואב. “אני רוצה שיתחברו אליה כאל אחות לכל דבר. אני רוצה שיתנו לה מקום, והן דוחות אותה. עבורי זהו תנאי לחיים שלי איתך כבת זוגי. אם את לא עושה לה מספיק, כדי לפנות לה מקום, גם לי אין מקום בבית, אם היא דחויה, גם אני מרגיש דחוי”.

מסתבר, שבכל פעם שאור מגיעה לביתם, נכנסות שרון ובנותיה ללחץ ולכוננות. הן מתקוממות כנגד ההגדרה של “אחות”, ועבורן היא מישהי חדשה אותה יש צורך להכיר, לקבל בהדרגה ולא באופן כפוי. במהלך הטיפול התבהרה הדינמיקה שתוקעת את המשפחה ומשתקפת לבני הזוג: אור נפגעת מתגובה כלשהי של הבנות, לעיתים עקב ארוע מזערי, ומזעיקה מידית את האב הרגיש. יואב מזדהה איתה, ומגיב מתוך פגיעות ילדית שלו ורגשי אשם שאינו “אבא מספיק טוב לבת האהובה”, אותה בחוויה הסוביקטיבית שלו נטש. במקום לפעול באופן בוגר, או להניח לבנות להסתדר ביניהן, הוא מתפרץ כלפיהן בזעם, ומאיים לעזוב את הבית. הבנות מערבות את שרון, ובין שרון ויואב מתפתח קונפליקט קשה בנוכחות הבנות.

המעגל הסגור השלילי שנוצר ומוצג מאפשר לבני הזוג לחשוב במהלך הטיפול מהם מקורות ההתנהגות הללו: מה מניע את יואב להרגיש רגשי אשם עמוקים, למרות שהוא אבא רגיש ואוהב לאור? מה המניפולציות שאור משתמשת בהן, כדי להפעיל אותו ולזכות בהגנה שלו? מה הקשר בין תגובותיה של אור לבין הנאמנות הכפולה שלה כלפי אביה ואימה? כיצד היא “מאיימת” על האבא שתספר לאימה על “החוויות הקשות” שלה במשפחה המורכבת?

הבדיקה לעומק של כל השאלות האלה במהלך הטיפול מאפשרת ליואב לרכוש תובנות בנוגע לחוסר הבסיס המציאותי בתלונותיה של הבת, אם כי החוויה הסוביקטיבית שלה ברורה: היא לא מרגישה שייכות לבית בו היא רק אחת לשבוע, בעוד שלאחיות החורגות שלה קואליציה חזקה בינן לבין עצמן. כמו כן מתבהר ליואב, שהחוויה של רגשי האשם שלו מובנת, אבל בפועל הוא מתאמץ לתת את המקסימום כאבא לאור. נקודה נוספת שמובנת לו היא שאור מתמרנת בינו לבין גרושתו, כביטוי לנאמנות הכפולה שלה כלפי שני הורים שהתגרשו.

במהלך הטיפול מצליחה גם שרון להיות יותר אמפאטית כלפי המצוקה של יואב: אני כל כך כועסת שיואב כועס על הבנות שלי, שהיה קשה לי לראות את הכאב שלו. כאבא מסור, שהיה רוצה לגדל את אור, אני מבינה אותו”. הרגישות כלפי בן זוגה מגבירה אצל שרון את הנכונות לקבל את אור, ועוזרת ליואב למתן את תגובותיו. בעקבות הטיפול מבין יואב שהתוקפנות שלו מחריפה את הבעיה, ויוצרת אצל שרון צורך להגן על בנותיה מהזעם שלו.

הטיפול הזוגי עוזר לכל אחד מבני הזוג לייצג לא רק את הקולות שלהם, אלא גם של ילדיהם שאינם נוכחים בחדר הטיפולים. במקום הבטוח והמכיל של הטיפול יכול כל אחד מהם להקשיב לקולות של האחרים, להיות אמפטי וליצור דינמיקה חדשה ודפוסי תקשורת חדשים. הקבלה של בן זוג היא תהליך מורכב עבור הילדים שחיים עם ההורה המשמורן. גם הקבלה של הילד שחי “זמן חלקי” במשפחה איננה פשוטה לא עבור האחים הביולוגיים ולא עבורו. הטיפול הזוגי עוזר להתמודד עם הבעיות הללו.

בעיה נוספת שאופיינית למשפחה המורכבת קשורה לשתי מערכות החוקים השונות בנוגע לגידול הילדים: הילדים של בן הזוג רגילים לדפוסי התנהגות מסויימים, ובבואם למשפחה המורכבת הם פוגשים דפוסי חיים אחרים של בת הזוג וילדיה. ליהי, למשל, נותנת יד חופשית לשני הבנים שלה, ומעודדת את האוטונומיה והיצירתיות שלהם. עבור יוסי בן בן זוגה, “זהו בלגן שאני לא יכול לסבול, אני מגיע ממשפחה בה הסדר והאירגון חשובים”. כאשר מגיע פעמיים בשבוע הבן של יוסי לביתם בולט עוד יותר הפער בגישות. יוסי מנסה לכפות את שיטותיו על ילדיה של ליהי, וגם הילדים וליהי מתקוממים גם יוסי מאוכזב שהם לא מקבלים אותו.

במהלך הטיפול הזוגי ביוסי וליהי הודגשה הנקודה, שליהי מצפה ליותר גמישות וסבלנות מצידו כלפי ילדיה, ויוסי ליותר משמעת וסדר. בסופו של דבר לשניהם ברור שנדרש מספיק זמן, כדי שיוסי יתקרב יותר לילדים שלא גידל, ולא יצפה שעם כניסתו יתיישרו בדיוק להוראות שלו. מתבהר לו שנדרשות מנו יותר הבנה והסתגלות, כדי לרכוש את ליבם. גם לליהי מתבהר הצורך שלו ביותר משמעת וסדר, והתחושה שאם אין לו סמכות כאבא חורג, אין לו מספיק מקום במשפחה. יוסי למד להיות לא רק “הורה” אלא גם “חבר”, למרות הצורך להשליט חוקים. ליהי למדה לאפשר לו להיות יותר “אבא” ולא רק “אורח מתוסכל”.

הטיפול הזוגי עוזר לבני הזוג בפרק ב’ ליצור הורות משותפת טובה. בעזרת הטיפול מצליחים השניים לנהל דיאלוג בוגר אודות הפערים בין הציפיות והצרכים היחודיים של כל אחד מחברי המשפחה החדשה. בני הזוג עוזרים – באמצעות הטיפול – לנפץ את המיתוס של “האם החורגת הרעה” או “האבא החורג הרשע”, ולבנות דמויות הוריות טובות דיין ומכילות. הם מצליחים לסייע להורה שקיבל “ילד מן המוכן” להכיר אותו, להתקרב אליו ולרכוש את אמונו. הם מצליחים לגבש כללי התנהגות וחוקים בנוגע למשמעת וחלוקת תפקידים, שיהיו מקובלים על שניהם כבני זוג. הם מצליחים להתמודד עם סוגיות לא פתורות עם בן זוג או בת הזוג לשעבר, מכיון שהסתה או נקמה של האקס (או האקסית) “מרעילים” את הילדים.

האתגרים העומדים בפני בני הזוג ביצירת המשפחה המורכבת הם רבים. יחד עם זאת כאשר המיזוג מצליח, יכולה להיווצר משפחה מתפקדת הייטב. כאשר קשה להתמודד עם כל המכשולים האלה, חשוב מאוד להעזר בטיפול זוגי.

ההתמודדות עשויה להיות בשלבים שונים של יצירת המשפחה המורכבת, אולם עם רגישות וסבלנות, יוכלו המכשולים להעלם. לאט לאט יוכלו להצטבר במשפחה החדשה חוויות משותפות, הרגלים משותפים, טקסים משותפים ודפוסים מקובלים, תקשורת טובה וכבוד לשונות של כל אחד במשפחה.

שתף את המאמר ברשתות החברתיות:

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on google
Share on whatsapp

צור קשר