הדרכה עבור מטפלים: מתי ההדרכה בטיפול פרטני או זוגי חיונית?
אין חילוקי דעות על כך שלאורך תהליכי ההכשרה הארוכים של מטפלים, הדרכה הינה משאב חיוני. על פי תקנות האגודה לטיפול מיני, האגודה לטיפול זוגי והאגודה לטיפול ביצירה והבעה, אי אפשר לטפל בלי הדרכה, עד לשלב ההסמכה. גם לאחר מכן מטפלים רבים חשים את הצורך בהדרכה חיצונית שתלווה את תהליכי הטיפולים אותם הם עורכים. להדרכה טובה למטפל, עשויה להיות חשיבות מכרעת בהצלחת טיפול אותו הוא עורך.
במסגרת ההדרכה נוצרים קשרים ותהליכים עמוקים ומורכבים בין המדריך והמודרך, לא פחות מאשר בין המטפל והמטופל. המדריך הינו דמות משמעותית: תפקידו לגדל, להקנות ידע, לייעץ, ולהיות איש סודו של המודרך שלו, כפי שהמטפל הוא בן בריתו ואיש סודו של המטופל שלו. במקום הבטוח של ההדרכה יכול המטפל, בין אם הוא מטפל ותיק או לחלופין סטודנט או מתמחה בתחילת דרכו, להתלבט בקול רם בנוגע לסוגיות שמעסיקות אותו. מי שרגיל להיות בעמדת מטפל, מחליף כיסא. בתפקידו כמודרך הוא יכול לבדוק את עצמו כמטפל, ולהתבונן פנימה לתוכו ולעומק הטיפול. כך הופך הטיפול למזין וטוב יותר.
יחסים משמעותיים של הדרכה מתאפיינים בפתיחות ואוטנטיות דו סטריים. כאשר הטיפול “תקוע” מסיבות שונות, הדרכה טובה מאפשרת להוציאו מהתקיעות ולזהות את הגורמים שהביאו לכך, למשל גורמים רגשיים, פרשנות מוטעית או חוסר ידע. לאחר זיהוי הגורמים לבעיה, יכולים המדריך והמודרך לחשוב ביחד על פתרונות וחלופות לשיטות הטיפול שהתגלו כלא יעילים. זווית הראיה החיצונית של המודרך והדיאלוג שנוצר בין המודרך והמדריך, משמעותיים לצורך פיתוח אסטרטגיות פעולה חדשות ויעילות יותר.
הדרכה עשויה להיות חיונית גם במקרים בהם נוצרת מורכבות רגשית גדולה בין מטפל למטופל, למשל במקרים שהמטפל חש כעס, משיכה או בושה כלפי מטופל. דוגמה לכך היא מטפל שחש משיכה ואהבה מצד המטופלת שלו, דבר המעורר אצלו תחושות מורכבות. במסגרת האינטימיות מעבר לדלתיים הסגורות של חדר הטיפולים, נחשפים בפני המטפל כל סודותיה האינטימיים של המטופלת. כחלק מתהליך תקין ובריא של העברה (טרנספרנס), משחזרת אותה מטופלת את דפוסי הקשרים המוכרים לה עם הדמויות המשמעותיות בחייה. לעיתים המשמעות של הדבר תהיה שהמטפל יהפוך למושא התשוקה של המטופלת שלו. רגע זה בטיפול הוא רגיש וטעון ועשוי לעורר תחושות מורכבות הן אצל המטופלת והן אצל המטפל. כמובן שלמטפל אסור בשום פנים ואופן לממש קשר רומנטי או פיזי עם המטופלת, אולם עשויים להיווצר מצבים רגשיים מורכבים ומביכים. הדרכה חיצונית עשויה להועיל לתהליך הטיפולי, ולעזור למטפל להשתמש במצבים המורכבים שנוצרו כאמצעי לצמיחת הקשר הטיפולי.
לעיתים, מטפלים נמנעים מפניה להדרכה חיצונית מתוך חוויה של בושה. כאשר הטיפול נתקע או השתבש, והמטפל נמנע מלפנות להדרכה חיצונית, הוא עשוי למעוד. לכן, חשוב שהמטפל ידע לזהות את הצורך בהדרכה, ויצליח להתגבר על הבושה ולחשוף באומץ ובאוטנטיות את תחושותיו מול המדריך.
בהדרכה טובה, ניתן לעבד את התחושות המורכבות שעלו. התנאים הבסיסיים לכך הם אמון, סודיות וביטחון. דיאלוג משמעותי בין מודרך ומדריך יאפשר למודרך להתבונן בעין חדשה ומודעת יותר בתהליכים שמתרחשים בטיפול, לבחון מחדש את צעדיו, ולזכור את תפקידו כמטפל. קשר טוב בין מדריך ומודרך יספק קרקע בטוחה לשיח פתוח ולחשיפה, הכרה והבהרה של החומרים המוסווים והמוסתרים עליהם “מגן” המודרך. גם מטפלים ותיקים ביותר ממשיכים לקבל הדרכה בנקודות שונות בחייהם המקצועיים, לעיתים מיותר ממדריך אחד. תהליך ההדרכה מאפשר למודרך להמשיך לצמוח כמטפל, לרכוש ידע ותובנות רלוונטיות לתהליכי הטיפול, ולזהות מקומות רגשיים עליהם “דורך” המטופל ולהבין כיצד ניתן לעורר בטיפול תהליך של שינוי.
הרצלה צח היא מדריכה מוסמכת מטעם אגודה לטיפול משפחתי וזוגי. ב-15 השנים האחרונות מדריכה מטפלים זוגיים, מתמחים וסטודנטים בסקטור הפרטי והציבורי, בהדרכות פרטניות וקבוצתיות. כיום מדריכה במרכז “ברמן” באוניברסיטת חיפה, במרכז “נקודת מפנה” במכללת גורדון, וכן בקליניקה פרטית בקריית ביאליק ובמרכז תל אביב. בעבר הדריכה מגוון צוותים טיפוליים בתחנות לטיפול זוגי ומשפחתי, בין השאר בקריית ביאליק, טבעון ונשר. מדריכה של מטפלים זוגיים, משפחתיים, ותרפיסטים ביצירה והבעה.