הצורך לחשוף סוד מעיק בפני איש מקצוע, שחלה עליו חובת סודיות, הוא אחד המניעים לפנות לטיפול פרטני. בעל הסוד משקיע במשך חייו אנרגיות רבות בשמירה על הסוד. במשך הזמן הולכת ומצטמצמת התקשורת שלו עם האחרים. האדם סובל מפחד להסגיר את מי שפגע בו, וקושי לזכות בתמיכה מהסביבה.
במהלך הטיפול אומר לי לעתים קרובות המטופל: “אני מגלה לך סוד שלא העזתי אף פעם לחשוף, ויודע שאני מפקיד בכספת את הסוד שמעיק עליי”. בעזרת הטיפול אני עוזרת לו לפרוץ בהדרגה את מעגל השתיקה. לאחר מכן אני עוזרת לו לעבד את החומר המוכחש, המודחק והמוסתר. כמו כן אני מעניקה לו הכלה ותמיכה, שלא זכה לקבל כל עוד שמר על הסוד. אני נותנת לו מקום בטוח, בו הוא דן בהשלכות של הסוד על חייו ועל חיי האחרים הקשורים לסוד.
מהם הסודות שעולים בטיפול פרטני?
מגוון הסודות שנחשפים בפניי בטיפול הוא רחב: חלק מהסודות נורמטיביים יותר, ובמבט ראשון קשה לעתים להבין למה הדבר נשמר בסוד. למשל: “סבלתי מהצקות או מחרם בחברת הילדים”, או “יש לי ליקויי למידה שהתביישתי לספר עליהם”. חלקם סודות אפלים, כגון גילוי עריות או התעללות מינית. חלקם מלווים את האדם מגיל צעיר והוא מספר לי: “גדלתי עם אח מפגר והסתרתי מאחרים”, וחלקם קשורים להווה: “העסק שלי בקשיים כלכליים, ואני מעדיף לא לשתף אף אחד בכישלון שלי”. חלק מהסודות הנחשפים הם של המטופל בלבד, ולחלקם ישנם שותפי סוד אחרים במשפחה. לרוב הסודות השפעה מכרעת על חייו של המטופל, ובמסגרת הבטוחה של הטיפול הוא יכול לחשוף אותם.
הסודות נוגעים לכל תחומי החיים: בטיפול נפתחים בפניי סודות הקשורים לבעיות בתפקוד המיני, פחד מאינטימיות, נטיות חד-מיניות, מחלה קשה, התמכרויות כגון אלכוהוליזם, סמים או הימורים, עבירה פלילית שבוצעה בעבר, תקיפה או התעללות מינית שהמטופל מספר לי שעבר במשפחה, בעבודה או במקום אחר. נוספים על כך בגידה, מום מולד, מחלת נפש של מישהו במשפחה, הפרעת אכילה או אהבה אסורה.
במהלך הטיפול אני בודקת עם המטופל באיזו מידה הסוד שהוא חושף תלוי תרבות או קונטקסט. לדוגמה: אם הוא ממשפחה מסורתית יותר, נהגו פחות לדבר במשפחה שלו על סקס, וקשה לו יותר לחשוף סודות בתחום הזה.
מה גורם לאנשים לשמור על הסודות, למרות המחיר הכבד שהם משלמים על כך?
אחת הסיבות העיקריות לשמירה על הסוד היא הבושה.
“הייתי בן תשע”, סיפר לי דודו (כל השמות בדויים) כעשרים שנה מאוחר יותר, כשהגיע לטיפול עקב חרדות ודיכאון, “כאשר הפכתי קורבן לתעללות מינית של נער מהשכונה במרתף שמתחת לבית. התביישתי לספר להוריי ולאחותי, למרות שהוריי הבחינו בשינויים שהתחוללו אצלי: הסתגרתי, איבדתי עניין בנעשה סביבי, ולא קיבלתי שום עזרה של איש מקצוע. אין ספק שהסוד הזה השפיע על כל חיי, וגרם לי להתנתק, להשתמש בסמים, ולבסוף לחזור בתשובה בשביל להתנקות מהחטא…”
לבושה נלווה החשש להידחות:
“אם במשפחה של אופק יגלו שאני בולמית, ישפיעו עליו אולי לעזוב אותי. חשוב לי להרשים אותם. יחד עם זאת, כל ארוחה משפחתית מלחיצה אותי, ואני לא אני…”, אומרת לי עידית שפוחדת מדחייה, אובדן וסטיגמה.
בטיפול היא מעוניינת לפתוח בפניי את הסוד, לעבוד על הבעיה, לבחון את מקורותיה ולהתמודד איתה.
על כך נוספים לעתים קרובות רגשי אשם שגורמים להסתרת הסוד.
“בגדתי באורלי במשך כארבע שנים. אני מרגיש רגשי אשם שהתפתיתי לנהל עם נורית רומן מחוץ לנישואין”, אומר יוסי.
יוסי פוחד שאם הסוד יתגלה, אשתו תעזוב אותו, והוא מבקש ממני להיות שותפת הסוד שלו כדי לבדוק מה הניע אותו לבגידה, האם כדאי לו לחשוף את הסוד, ואיך יוכל לשקם את הזוגיות שלו.
מה ההשלכות של השמירה על הסודות על האדם?
הסודות מצמצמים את התקשורת עם האחרים. “הפחד לחשוף את הסוד של ההתעללות”, אומר דודי בכאב, “היה כל כך גדול, שנמנעתי יותר ויותר מקשר עם אנשים בכלל”. ההימנעות מהקשר מצמצמת את היכולת להיעזר באחרים.
“הייתי ילד מוכה עד שהתגייסתי לצבא”, מספר יוני. “הבושה והנחת היסוד שלא יאמינו לי שאבא שלי – איש צבא בכיר מאוד – מכה אותי, גרמו לי לשתוק. שילמתי על כך מחיר של ילדות שלא היתה ילדות. לא האמנתי שמישהו יוכל לעזור לי ולהציל אותי מאבא שהיה סאדאם חוסיין!”.
רק כאשר מעגל השתיקה נפרץ, אפשר להגיש עזרה לבעל הסוד או הקורבן. פרט לכך, הסודות מתבטאים באופן מטאפורי על-ידי סימפטומים שונים, כגון הרטבה, מריטת שיער, אסטמה, כאבי בטן או תסמינים אחרים שמאותתים “אני בסכנה” או “אני במצוקה”. כמובן שהטיפול בסימפטומים אינו פותר את הבעיה היוצרת את הסימפטום, אלא הטיפול בסוד עצמו.
“שותפי סוד” במשפחה
לעיתים הסוד אינו רק נחלתו של היחיד, ויש לו “שותפי סוד” במשפחה, המשאירים את האחרים מחוץ ל”ברית השתיקה”.
“הסוד שלי”, מספרת נירה, “היה רק ביני ובין אבא. הוא לא הרשה לי לגלות לאמא ולאחים שלי מה שקרה בינינו, ואני צייתתי להוראה שלו. הפכתי בעצם לבת-הזוג של אבא”.
במקרה הזה הפכה נירה לבעלת מעמד מיוחד בקרב האחים שלה, והמשיכה להיות “נושאת הסוד” עד להתפרקות נפשית שעברה. הסוד יוצר קואליציות, וחוצה את המשפחה לאלה ששותפים או אינם שותפים לסוד.
לעתים הסוד משותף לבני המשפחה, והמסר הינו “אסור לספר לאף אחד מחוץ למשפחה”, “הסוד עלול להכתים אותנו”, “זר לא יבין זאת”, “העולם עויין, ואחרים עלולים להשתמש במידע לרעתנו…”. המשפחה מבודדת אז ואינה מקבלת תמיכה מהסביבה.
גם במקרים בהם הסוד הוא של כל בני המשפחה, יכול המטופל לבקש בטיפול הפרטני לפרוץ את מעגל האלם והשתיקה ולשתף את המטפל בסוד.
מה מעניק הטיפול הפרטני לאדם שחושף את הסוד?
האמון שנפגע, עקב המסר ש”אי אפשר לסמוך על אף אחד” נבנה בהדרגה במהלך הטיפול. כאשר הסוד האפל קשור לגילוי עריות, אלימות במשפחה, בגידה של אחד ההורים שנחשפה למטופל או סוד אחר, נדרשת עבודה ממושכת ורגישה לצורך בניית האמון הפגוע.
בעזרת הטיפול אני עוזרת למטופל להוריד את משא הסוד מעל כתפיו ולחוש הקלה.
בנוסף לכך אני מאפשרת במסגרת הטיפול לדון בשאלות ובדילמות הקשורות לחשיפת הסוד:
האם ישנו מישהו נוסף שכדאי לפתוח בפניו את הסוד?
מהם הסיכונים והסיכויים בחשיפת הסוד בפני אדם נוסף?
מהו הקצב בו כדאי יהיה לחשוף את הסוד?
בכל מקרה, המטופל הוא, כמובן, זה שבוחר – לאחר ההתלבטויות בטיפול – אם יחשוף את הסוד בפני אחרים או לא.
הנושא המוסתר שנחשף נבדק בטיפול. אני עוזרת למטופל להפחית את רגשי האשם שנוצרו, בעיקר אם האדם הפך קורבן להתעללות או נחשף לאלימות ולא שיתף בה. בעבר לא היו לו מספיק כוחות וחופש פעולה ונאלץ לפעול בדרך מסויימת, אבל בשלב הנוכחי הוא יכול סוף סוף לדון את עצמו לכף זכות, להשתחרר מרגשי האשם ולהשלים עם כך שלא היתה לו ברירה. אני עוזרת לו לרכוש כלים חדשים שלא היו לו בעבר, כדי להתמודד עם הבעיה.
אני מאפשרת בעקבות חשיפת הסוד לעשות נורמליזציה של התופעה, כמו במקרה של נטיות חד-מיניות, וכך להפחית את רגשי האשם. באמצעות התהליך הטיפולי מחליט לעתים קרובות המטופל לחשוף את הסוד בפני האחרים, תוך בדיקת העיתוי, הקצב, האנשים בפניהם תיעשה החשיפה, וההשלכות שיהיו לחשיפה כזו.
טיפול בהשלכות של שמירת הסוד: בעזרת הטיפול נחשף הסוד כמקור ליצירת הסימפטום הרלוונטי. אם אני עוזרת למטופל לגלות את הקשר בין הסימפטום למניע הפנימי, נוצרת על פי רוב הקלה בסימפטום. אם לא, אני מתאימה את השיטות והאסטרטגיות המתאימות כדי להתמודד עם הבעיה. לדוגמה: אם הסוד הוא גילוי עריות ובעקבותיו נוצרה הפרעת אכילה, אני מציעה טיפול ממושך ומורכב, הן בפגיעה הקשה עקב גילוי העריות והן בהפרעת האכילה.
לחשיפת הסודות במהלך הטיפול השפעה מכרעת על חיי המטופל: נוצרת תחושת הקלה. כמו כן מתרחבת התקשורת שהצטמצמה עקב השמירה על הסוד, תחילה בחדר הטיפולים ואחר כך מחוץ לחדר.
במקרה הצורך אני מסייעת למטופל להרחיב, לאחר שנחשף הסוד, את משאבי התמיכה הרלוונטיים. למשל: אם פתחה בפניי מתבגרת סוד שקשור לקונפליקט קשה בין הוריה, אני בודקת אם היא מסכימה להרחיב את המעגל ולהזמין גם את הוריה לפגישה, כחלק מהבעיות איתן היא מתמודדת.
הגישה שלי כלפי המטופל שחשף את הסוד היא רגישה, אמפתית, מכילה ובלתי-שיפוטית. המטופל שקיבל ממני לגיטימציה לסוד, מרגיש פחות בושה, רגשי אשם, סטיגמה וערך עצמי פגום.
במהלך הטיפול אני עוזרת לעבד את הסוד, ולבחון את המחירים הכבדים שהמטופל שילם על שמירת הסוד. אם לשמירת הסוד ישנם היבטים חיוביים, אני עוזרת לו להבחין בהם, למשל: פרטיות, כוח והגנה פיזית או נפשית.
בכל מקרה, כמובן שזכותו של המטופל לבחור אם הוא רוצה לשתף בסוד שנחשף גם אנשים אחרים, מיהם וכיצד ייעשה הדבר.