הספקנים אומרים לישאין גירושין בריאים, ומסבירים זאת בכך שלבני הזוג אינטרסים מנוגדים, הם מגיעים טעונים בשל ההיסטוריה הזוגית לתהליך, ואילו יכלו להתגרש בשלום – יכלו לחיות בשלום. אולם מניסיוני, טיפול בזוגות בשלבי גירושים, יכול להיות יעיל ביותר בצמצום המשבר, וכן לאפשר התחלה בריאה יותר של כל אחד מבני הזוג בפרק ב’.

מהי תרומתו של טיפול לזוגות בשלבי גירושין?

הטיפול יכול לאפשר לכל אחד מבני הזוג להשמיע את קולו, להישמע, להיות מובן ומוכל יותר. מעבר לזאת, בטיפול יכולים בני הזוג המתגרשים, לסגור את המעגל של פרק א’ ולצאת לחיים טובים יותר, תוך יישום התובנות לגבי הזוגיות האחרונה- על הקשיים והכשלים אך גם על נקודות החוזק שהיו בה. בנוסף, אצל זוגות החולקים ילדים משותפים, מטרת העל היא, ליצור הורות בה ממשיכים לדאוג לילדים תוך שיתוף פעולה.

דרושים שניים לנישואין ורק אחד לגירושין- מה עושים כשאחד מבני הזוג אינו מעוניין בגירושין?

אחת הבעיות המאתגרות בטיפול זוגי לצורך גירושין בריאים הינה, הפער שעשוי להתקיים בין רצונותיהם של בני הזוג, כשאחד מהם רוצה להתגרש והשני מעוניין להמשיך להיות ביחד. במקרה כזה חשוב לי להעביר לשניהם את המסר, שאין זכות “להחזיק בכוח” את מי שבחר חד משמעית להתגרש, וגם לא תהיה בכך תועלת. לנישואין צריכים שניים, אבל לגירושין מספיק אחד. ומי שבחר לעזוב, אינו “האשם”, או “הרע” כנגד “הטוב”. אני מסייעת להם להכיר בלגיטימיות של בן הזוג להיות בעל רצונות וצרכים שונים מזה של האחר, וכן להכיר בצרכים של בן הזוג שלא מולאו במהלך החיים המשותפים. מטרת התהליך היא להבין, לקבל ולהשלים עם הפרידה.

איך מתמודדים בטיפול עם הפחד מגירושין?

באמצעות הטיפול מתאפשר לכל אחד מבני הזוג להתבונן לתוך “העצמי” שלו, ולזהות מהם השדים המתעוררים אצלו בנוגע לגירושין: החרדה מלהיות בודד, האכזבה מעצמו, הפחד לפגוע בילדיו, ולפעמים החרדה ש”הכל מתמוטט”. אנחנו בודקים מהם המסרים שנקלטו לאורך החיים במשפחות המוצא בנוגע לגירושין: האם המסרים היו שאפשר להיפרד בשלב מסוים בחיים, או שזו קטסטרופה. ההעברה הבין דורית של מסרים מודעים ולא מודעים, מעצבת במידה רבה, את החוויות, התחושות, התפיסה ודפוסי ההתנהגות בנוגע לגירושין. כל אלה מעובדים במרחב הבטוח של הטיפול.

דני ושרית, לדוגמה (הפרטים המזהים טושטשו לבלי היכר), הם זוג אקדמאיים מצליחים ומבוססים, והורים לארבעה ילדים מקסימים. לאחר עשרים וחמש שנות נישואין פנו השניים, ביוזמת שרית, כדי “להתגרש באופן שפוי ובריא ככל האפשר”. לדברי שרית, “ובלי להשאיר פצועים בשטח” לדברי דני. שרית חשה תסכול מתמשך במערכת הזוגית, והרגישה שמגיע לה לבנות חיים חדשים, דני חש כעס ששרית “הורסת את הבית, כאשר המשפחה מושלמת”.

שניהם מתארים זוגיות שבמידה רבה התרוקנה מאינטימיות ושנים שאין בה סקס. “דני סובל מבעיות בתפקוד המיני של חוסר זיקפה וחוסר חשק. ביקשתי ממנו לאורך כל השנים שיטפל בבעיות, עכשיו זה כבר מאוחר מידי… אני חושבת שמגיע לי ליצור חיים חדשים, כשאני עדיין צעירה ותוססת”. למעשה, דני לא היה מופתע, כי ראה בשנתיים האחרונות את שרית מרבה “לברוח מהבית לעיסוקיה”, וחשד בבגידה. גם דני הסכים שהפכו שותפים שחיים תחת קורת גג אחת, ובכל זאת חש פגוע ונטוש.

האני מאמין של דני היה, ש”משפחה- לטוב או לרע – לא עוזבים”. על פי תפיסתו: “ילדים תמיד נפגעים מגירושין, גם אם מנסים לעשות את המוטב למען בריאותם הנפשית”. אמונותיה של שרית בנוגע לגירושין היו, לעומת זאת, ש”גירושין בריאים מונעים שנאה, שעלולה להתפתח בזוגיות חולה”, ו”מותר להחליף מיטה חולה במיטה בריאה”, וכן “החשוב הוא איך נעשה תהליך הגירושין, ומהם המסרים שעוברים לילדים בעת הגירושין”: האמונות, התפיסות והתחושות בנוגע לגירושין נבדקו לאור המסרים המילוליים והבלתי מילוליים שקיבל כל אחד מבני הזוג במשפחת המוצא שלו.

דני גדל במשפחה “מושלמת”, מיוחסת ועשירה, בה מאחורי הפסאדה של “הפרפקט” היו מריבות בין הוריו, בגידה ממושכת של אביו באימו, ואלימות מילולית של האב. למרות הכל, חקוק היה בסלע המסר: “אסור להתגרש, גם כאשר היחסים בין בני הזוג קשים, כי הבית ייהרס. חייבים להחזיק בכוח את המסגרת, גם אם התרוקנה מתוכנה, כי אחרת היציבות תיפגע”. במהלך הפגישות הצליח דני בהדרגה להתחבר לילד הקטן בתוכו, שלא חש תחושת ביטחון מעולם, והיה מלא חרדות שבכל רגע נתון הבית עלול להתפרק. כמוכן התחבר לקושי לשאת כילד את המשא של הזיוף והעמדת הפנים, של “המשפחה המושלמת”. באמצעות הטיפול, שלף דני תמונות ילדות ונערות שטושטשו והודחקו, החיה אותן, והבין מהם המחירים הכבדים ששילם.

במקביל לדני עברה גם שרית בטיפול מסע לעבר שלה, כ”ילדה ניצולת גירושין טראומטיים”. שרית היתה עדה לסצנות של אלימות פיזית, התערבות של המשטרה, ועורכי דין שהתסיסו את “הצדדים העוינים”. שרית גיבשה לעצמה את העמדה, שאיננה רוצה להיות במקום שלא טוב לה בו, אבל מעוניינת בגירושין שיש בהם כבוד ואנושיות. שרית הסבירה לדני שלמרות היותה היוזמת של הגירושין, היא סובלת ללא פחות ממנו. שרית העבירה לו שהיא סובלת מרגשי אשם, וקשה לה לספוג את הכעס שלו, כמו כן קשה לה שדני לא לוקח אחריות על החלק שלו בהתרחקות ובחוסר אינטימיות: “כבר שנים אני חשה חוסר סיפוק, אז מתי אם לא עכשיו? כשאהיה בת שישים או בת שבעים?”…

בטיפול אני עוזרת לכל אחד מבני הזוג לקחת אחריות על החלקים שלו, במקום להאשים את האחר. במקום האשמות הדדיות, יכול כל אחד להבין יותר את האחר, לחוש אמפתיה ולהכיל. כאשר מעובדות התחושות, ונוצרה הבנה רבה יותר, אני יכולה להוביל להתמקדות בצרכי הילדים, ולבנות איתם תוכנית עבודה של גירושין בריאים. ראשית, מומלץ בפניהם לפנות למגשרת טובה, אליה הם מגיעים בשלים והרבה פחות טעונים. שנית, שרית ודני בוחרים איפה יגורו, ובאיזה מרחק גיאוגרפי זה מזו. שלישית , אנחנו מתכננים ביחד את “השיחה: תוך סיעור מוחות מעלים שרית ודני ביעוץ שלי רעיונות מה היו רוצים שיאמר לילדים. בהמשך עולים גם הרהורים איך יעוצבו החדרים של כל אחד מהילדים, כיצד תיעשה התקשורת ביניהם כהורים, ואיזה משאבי תמיכה יתנו לכל אחד מבני המשפחה.

בתום התהליך הטיפולי מרגישים כל אחד מבני הזוג שעברו דרך משמעותית בעת הגירושין. מעבר לזאת, חשו שנוצרה אצל כל אחד מהם חוויה מתקנת: שרית מימשה את הרצון שלה להתגרש בלי טינה, ולאפשר גם לילדיה לחוות פרידה בריאה, שונה כל כך מזו שעברה כילדה. עבור דני החוויה המתקנת היתה שהצליח לשחרר את האחיזה בנישואין, בלי לחוות הרס כפי שניבא. כמו כן החליט דני לטפל בבעיות בתפקוד המיני שמהן סבל במשך שנים. שני בני הזוג הצליחו לסגור את המעגל, כדי לפתוח מעגלים חדשים נפרדים בחייהם.

שתף את המאמר ברשתות החברתיות:

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on google
Share on whatsapp

צור קשר