(צילום אילוסטרציה: photos.com)
בשלב המעבר מהגן לבית הספר פונים לעתים הורים להדרכת הורים. זהו שלב מעבר נורמטיבי, כלומר צפוי מראש ומשותף לכל הילדים בגיל מסוים. כמו כן, נעשית הכנה מובנית בגן הילדים לקראת המעבר הזה, כדי לרכך אותו ולעשותו טוב ככל האפשר. ולמרות הכל, ההורים לא פטורים מלהתמודד עם השינוי המשמעותי בחיי ילדיהם. גם להורים וגם לילדים תחושות אמביוולנטיות טבעיות ולגיטימיות לקראת המעבר: מצד אחד, שמחה על סיור השלב האחד והמעבר לשלב שיש בו יותר דרישות ואחריות, ומצד שני, חששות שיהיה קשה לילד לעמוד במשימות החדשות בהצלחה.
מהם הקשיים שהילד עשוי להתמודד איתם, וכהורים תוכלו לזהות אותם ולעזור לו להתגבר עליהם?
הפרידה של הילד היא אחד הקשיים המרכזיים: פרידה מחלק מילדי הגן, שלעתים הם חבריו הטובים, מלווה בתחושת אובדן של המוכר והיקר. בנוסף לכך, פרידה מהמסגרת הבטוחה והמוכרת, ומעבר למסגרת חדשה, שנתפסת הרבה פעמים כמאיימת וזרה. מה עוד, שמערכת החוקים במסגרת החדשה שונה, ונדרשת יכולת מהילד להסתגל למערכת השונה.
ההורה הרגיש והאמפתי מזהה את הקשיים הללו, ומאפשר לילד לשוחח עליהם באופן פתוח וחופשי, בלי להדחיק ולהכחיש את תחושותיו. מאוד עוזר לשקף ולעשות נורמליזציה של התחושות האלה במשפטים כגון:
“אני מבין שכואב לך שלא תיפגש בבית-הספר עם עדי וימית שנשארים עדיין בגן. טבעי מאוד להרגיש ככה. לכל אחד שנפרד קשה…”
אבל בנוסף לכך אפשר להבטיח לילד שניתן להמשיך לשמור על הקשר עם אותם ילדים, גם אם המסגרת משתנה. זהו שילוב של משהו מציאותי ומרגיע.
למאמר על הכנה לכיתה א’ באמצעות סיפורים לחצו כאן
מתי המעבר קשה יותר?
כאשר ישנם פערים בין הגיל של הילד ורמת הבשלות החברתית והרגשית שלו, טמונים קשיים שחשוב לטפל בהם. לדוגמה: אם לילד קשה להיפרד בגלל מסגרת משפחתית לא יציבה או חסכים. או אם לילד יש קשיים לקבל מרות, בגלל מסרים סותרים בין ההורים בנוגגע לחוקים ולסמכות. או אם הילד פגיע ורגיש יותר מהרגיל, ומתקשה להסתגל למציאות חדשה. במקרים האלה אני ממליצה לפנות להדרכת הורים, ולנצל את ההזדמנות של המעבר לבית-הספר כדי להציף את הבעיות האלה ולהתמודד איתן, תוך סיכוי לצלוח את המעבר.
אילו קשיים מולדים מתעצמים לקראת העלייה לכיתה א’?
קשיים קוגניטיביים מסויימים, שמשקלם בגן היה קטן יחסית, עלולים להדאיג מאוד את ההורים לקראת המעבר לבית הספר. למשל: קשיים בקשב וריכוז, ליקויי למידה ספציפיים, בעיות בהיגוי ועוד. סביר להניח שהקשיים הללו אותרו בשלב הגן וטופלו (על ידי מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, ניאורולוג ועוד). אבל אם עדיין קיימים פערים, בהשוואה לבני גילו של הילד, טבעי שקיימות חרדות בלב ההורים. כדאי שלהורים עצמם יהיה מקום בטוח ומוגן במסגרת יעוץ והדרכת הורים, בו יאווררו את רגשותיהם וירכשו כלים כדי לעזור לילד להתמודד בהצלחה עם המעבר.
הקשיים האלה פוגעים בדרך כלל גם בדימוי העצמי של הילד, ולכן אני מציעה לעודד את הילד, לתמוך בו, לחזק את הישגיו בהשוואה לעצמו (לא לחבריו), ולשדר לו אמון ביכולתו להצליח. במידה רבה אתם המראה בה הילד מתבונן על עצמו, ואם תחזקו את כוחותיו יתגבר על הקשיים יותר בהצלחה.
קשיים במעבר שקשורים למערכת המשפחתית
הדבר האופטימלי הוא שלא יתחוללו זעזועים בחיי הילד בסמוך לשלב המעבר. יחד עם זאת, ישנם לעתים מעברים דרמטיים שלא ניתן לתזמן אותם באופן אחר, והם מצטלבים עם האירוע של העלייה לכיתה א’. למשל: מעבר דירה, גירושין, מוות של אדם משמעותי במשפחה, מחלה קשה של אדם קרוב או אירוע טראומטי שמתרחש באותה עת במשפחה.
בנסיבות האלה, תשומת הלב שאמורה להיות מכוונת לאירוע הנורמטיבי של המעבר לכיתה א’ מוסטת באופן טבעי לאירוע הטעון יותר. במקרים כאלה מומלץ לקבל הדרכת הורים, כדי לעזור לילד ולמשפחה להתמודד עם הקשיים.
למאמר על הכנה לכיתה א’ באמצעות סיפורים לחצו כאן
טיפים נוספים להורים לילדים שעולים לכיתה א’ מתפרסמים בדף הפייסבוק שלי. הנכם מוזמנים לבקר בדף, ללחוץ לייק, להגיב ולשתף.