כאשר (אנחנו) מתחתנים, הציפיה הטבעית שלנו היא לחברות אמיתית, מיניות ואינטימיות, אהבה “לנצח” והורות מוצלחת. כגודל הציפיות שלנו, כך גודל האכזבה שאנו נוחלים כאשר הזוגיות מתרסקת.
גירושין הם משבר, שההתמודדות איתו מורכבת, מאתגרת ולרוב נדרשת עזרה מקצועית לשם כך. אם החלקים ההרסניים גוברים בתהליך הגירושין, נוצרת “מלחמת עולם”: המחיר הנפשי והכלכלי כבד, וכמובן שאת המחיר הכבד ביותר משלמים הילדים, שהופכים להיות “בני ערובה”, של אחד מההורים.
לעומת זאת, אם נעשה תהליך בעזרת טיפול טוב, יכול המשבר לספק הזדמנות להתחלה מוצלחת של חיים בריאים יותר, וישנו סיכוי שפרק ב’ אינו שיחזור של פרק א’, אלא שהופקו הלקחים מפרק א’/יושמו/וישנו תיקון אמיתי. בעזרת הטיפול הזוגי, יכולה להיות הידברות בוגרת, במקום גירושי כאסח, וכולם יוצאים מורווחים.
יחד עם זאת, גם בגירושין בריאים ומוצלחים, ואפילו אצל מי שיזם אותם, ישנם מחירים: אבדן רגשי, חברתי וכלכלי שכל אחד חווה.
מהם האבדנים איתם מתמודדים בעת הגירושין?
*אבדן הפנטזיה “לחיות באושר ועושר עד עולם בגן העדן עם הנסיך/ה…”
*אבדן הקשר עם האדם שהיה “החבר הכי טוב שלי” (גם אם במציאות רימה, בגד ופגע), לפחות בתקופת חיים מסויימת (כגון בירח דבש), ואבדן האהבה “עם האחד והיחיד”…
*אבדן תחושת היציבות והביטחון (גם אם זו הייתה אשליה)…
*אבדן הבית השלם של “אבא, אמא, ילד וכלב”, כולל סגנון חיים והרגלים קבועים
*אבדן החברים המשותפים, שלרוב נאלצים “לקחת צד”..
*אבדן הקשרים עם המשפחה המורחבת של בן/בת הזוג, כולל ערבי חג ולילות שבת (שלפעמים העיקו, אבל יכולים גם להתגעגע אליהם).
*אבדן האפשרות לראות יום יום את הילדים, ולהיות שותפים לכל תהליך ההתפתחות שלהם.
*פרט לאבדנים הרגשיים, ישנם גם אבדנים קונקרטיים של רכוש, ירידה ברמת החיים (ברור שלנהל שני משקי בית עולה יותר).
*אבדן הזהות של “אדם נשוי” והסטטוס (עבור חלק מהאנשים)
*כעסים שמופנים לעיתים באופן גלוי או סמוי מצד ההורים: “אמרתי לך להיזהר ממנה, אני מאוכזב ממך…” ועוד מסרים שקשה לבלוע. למרות “העובדות הקשות” שכל אדם שני או שלישי מתגרש, בארץ בשלב מסויים בחייו, עדיין ישנן תחושות של בושה ואכזבה.
מהן ההשלכות של האבדנים בעקבות הגירושין?
האבדנים יוצרים:
*דיכאון (כמו לאחר מוות עקב מחלה).
*חרדות (עקב השאלות : “מה יהיה איתי? מה יקרה לילדי? איך אצליח להיות הורה מספיק טוב?)
*כעס: “אני כועס על עצמי”, אומר לי צביקה בטיפול לאחר הגירושין, “שלא הבחנתי קודם בקשיים, לא טיפלתי בהם כראוי”. “אני כועס גם על בת הזוג שמעלה באמון שלי” אומר לי צביקה.
*אכזבה: “אני מאוכזב מעצמי, איך הייתי עיור, ולא ראיתי שגלית מנצלת אותי…” “ויחד עם זאת אני מאוכזב ממנה, שהענקתי לה כל כך הרבה, והיא ירקה לצלחת שאכלה ממנה”.
במהלך הטיפול יכול גם צביקה להבחין איך נכנס לתפקיד הקורבן, בלי להיות מודע לכך, ולבדוק לעומק איפה עוד בהיסטוריה שלו מלא את התפקיד הזה..
*כאב על האבדנים: “אני בוכה כבר חודש בלי סוף מאז שנפרדנו” אומרת יעל, “למרות שלא היה לי טוב איתו. אני מתגעגעת למרות הכל למוכר והידוע לי… כואב לי שהחמצנו את הסיכוי לבנות זוגיות מספיק טובה, וכואב לי על הבנות שלי…”
*תיסכולים
*רגשי אשם: “נכשלתי במשימה הכי חשובה בחיים” אומר לי רוני, “ואין מועד ב’..” על כך נוספה האשמה של בת הזוג, “שלא הצילה, איכזבה…”
לסיכום, התחושות המרובות והקשות מופיעות, בעוצמות כאלה או אחרות, בוריאציות כאלה או אחרות, אצל המתגרשים. חשוב מאוד לעבד את התחושות האלה, והדרכים בטיפול הן אחדות:
טיפול פרטני בעת המשבר של הגירושין
טיפול זוגי לפני הגירושין
טיפול בפרק ב’ כמשפחה (מורכבת)
הדרכת הורים לאחר הגירושין
וקבוצות תמיכה למתגרשים או לאנשים גרושים/ות
*טיפול פרטני או זוגי בעת הגירושין או אחריהם נועד כדי לעבד את התחושות המורכבות, במרחב הבטוח והמוגן של הטיפול, תוך הכלה והענקת דרכים להתמודד עם המשבר. בעיבוד של האבל על “מות הנישואין”, חשוב לעבור את כל שלביו החל מההכחשה, דרך הכעס, ההאשמה, הכאב ועד להשלמה עם האבדנים הרבים.
*אם לא נעשה תהליך עיבוד האבדנים:
*האבל נשאר לא פתור
*נוצרת תקיעות
*ישנו מחסום במעבר לשלב הבא
*מופעלים מכעסים ונקמה כלפי בן/בת הזוג, עליו מושלכות התחושות הלא מעובדות.
*אין לקיחת אחריות על תרומת כל אחד לקשיים בזוגיות
*עלול להיות שימוש ציני ומניפולטיבי בילדים, שהופכים לכלי במאבק בין ההורים, או לשק איגרוף עליו מושלכים הכעסים/והאכזבות.
טיפול פרטני לאחר גירושין
דוגמה (הפרטים המזהים טושטשו, אבל המקרה נאמן למציאות).
ריקי (בת ה-35) הגיעה אלי לטיפול כחצי שנה לאחר גירושין קשים. “יואל האשים אותי בהזנחה שלו ובהחלטה שנתגרש. הוא חסר יכולת להתבונן פנימה, ולקחת אחריות על החלק שלו בכישלון הזוגיות. ספגתי ממנו השפלות, יחס לא רגיש, והוא לא הקשיב לאזהרות שאם עוד פעם יפגע בי – אעזוב אותו..”.
במהלך הטיפול עיבדה את תחושות הכעס על עצמה, שנשארה במערכת יחסים לא בריאה, והצליחה לזהות את מקור התפקיד של הקורבן אותה מילאה במשפחת המוצא שלה, ושיחזרה באופן לא מודע בזוגיות עם יואל. ריקי עיבדה את האבדנים שחוותה, והצליחה לסגור את המעגל של פרק א’. אחרי כשלוש שנים מסוף הטיפול הפרטני, הצליחה למצוא בן זוג מתאים יותר, ויצרה איתו זוגיות טובה, בה יישמה את התובנות מהקשיים בפרק א’.
טיפול זוגי בעת משבר
*מטרת הטיפול הזוגי לנסות לשקם את הזוגיות. אם מצליחים להתגבר על המשבר, אפשר לצאת ממנו מחוזקי, וליצור חוויות מתקנות לפצעי הילדות שהפעילו באופן לא מודע את שני בני הזוג.
*אם מחליטים השניים, או רק אחד מהם (כדי להתחתן צריכים שניים, להתגרש מספיק שאחד יחליט) להתגרש, תורם הטיפול לגיבוש ההחלטה, לעיבוד החוויות, ולגירושין שיהיו בריאים וללא זעזועים ואיבה.
הורות משותפת
*הטיפול בהורים לילדים משותפים בעת הגירושין עוזר למנוע פגיעה בילדים ולמזער את הנזקים. אני עוזרת להורים ליצור תוכנית של הורות מתואמת, תוך ראית החלומות והתקוות המשותפים של הילדים, והרצונות של כל אחד מההורים, למשל:
*אחרי דיונים רבים, והתמקדות בטובת הילדים, סיכמנו שדלית תהיה עם הילדים בביתה (אותו עזב האב) שלושה ימים בשבוע, ובסופי שבוע לסירוגין פעם אצל דלית ופעם אצל גבי.
*כמו כן התחייבו דלית וגבי לא להסית את הילדים זה כלפי זו (תופעה שפגעה בילדים, ויצרה אצלם בעיות נפשיות).
*סוכם שחילוקי הדעות בנוגע לגידול הילדים ידונו ביניהם, בלי לערב את הילדים, ובמקרה הצורך יחזרו לטיפול ההורי.
טיפול בפרק ב’ – משפחה מורכבת
האתגר בפרק ב’ איתו התמודדו ריקי וסער היה: ליצור משפחה מורכבת (mixed family), שכוללת את שלושת ילדיה של ריקי ושני ילדיו של סער שהגיעו פעמיים בשבוע. הפעם לא ויתרו ריקי וסער על ההזדמנות ליצור את הפרק החדש בחיי המשפחה מתחת למטריה של טיפול זוגי.
בטיפול ביטא סער את הכאב והתיסכול שלו, שלילדיו הביאולוגים אין מקום כמו לילדים של ריקי שגדלים איתם. “אני מגדל את הילדים של ריקי, דואג ומפרנס, אבל הילדים שלי לא משתלבים במשפחה. עבדנו על הענקת מקום לילדיו, ועל הכאב שאינו שותף פעיל לגידולם כפי שהיה רוצה, וכן על הקנאה בריקי שמגדלת את ילדיה באופן מלא. עבדנו על הקושי של ריקי שסער לא סבלני כלפי ילדיה כפי שהייתה רוצה שיהיה. הטיפול הסתיים כשנוצרה התמזגות של החלקים למערכת שלמה שמתפקדת היטב, תוך אמפתיה של כל אחד מבני הזוג לתחושות האחר.
קבוצות תמיכה לנשים גרושות
לכל אחת בקבוצת התמיכה סיפור משלה. כל אחת נושאת איתה מטען יחודי, מבחינת ההסטוריה הזוגית, משאבי התמיכה שזכתה להם, ההסטוריה כאישה ושלב הגירושין. יחד עם זאת, לכל הנשים בקבוצה ענין משותף כגרושות, וכולן באותה סירה.
בקבוצה ניתנת לכל אחת הזדמנות לחלוק את תחושותיה, לעשות ונטילציה רגשית, לבטא את החוויה היחודית שלה, ולזכות להקשבה ושותפות מצד חברותיה לקבוצה.
ההקשבה הניתנת הינה רגישה ואמפטית, ומעודדת להביע באופן אוטנטי את החוויות. וזאת, בלי לזכות להאשמות וביקורות שמושמעים הרבה פעמים על ידי בני המשפחה. בקבוצה נוצרות שותפות ואינטימיות, שחסרה על פי רוב לאחר הגירושין. ישנה הזדמנות לעבד את החוויות, בלי לחוש בושה וצורך להסתיר.
נוצרת עזרה הדדית: כל אחת תורמת לחברותיה לקבוצה מהידע והניסיון שלה, בהתאם לשלב בו היא נמצאת בגירושין. כל אחת עוזרת לאחרות לרכוש אסטרטגיות התמודדות יעילות יותר, כגון: הפרדה בין המעגל הזוגי שנקטע לבין המעגל ההורי, הימנעות מערוב הילדים בקונפליקטים עם הגרוש, איך להתמודד עם הכנסת בן זוג הביתה ומהן החרדות בנוגע לכך.
קבוצת התמיכה מהווה מעין משפחה, בה משתחזרת המשפחה המקורית, אלא שבעזרת ההנחיה המקצועית נוצרת יותר הבנה בנוגע לתפקידים ולמקום. נוצרת הזדמנות לתקשורת פתוחה, בהירה ואוטנטית. בקבוצה נוצרת מודעות רחבה יותר לקשיים, לתקיעות בחיים עקב הגירושין, ולכוחות להתמודד איתם.
ההכלה אותה אני מספקת כמנחה מקצועית מעניקה תחושות של ביטחון ויכולת לפתח אמון.
כאשר במרחב הזוגי התערערה תחושת הביטחון, יכולה הקבוצה לאפשר חוויה מתקנת, מרפאת ומזינה.
בהנחייה אני משתמשת בכלים יצירתיים מתחום היצירה וההבעה, כדי שכל אחת מהמשתתפות תוכל להביע את עצמה בדרכים היחודיות המתאימות לה.