דימוי עצמי נמוך הוא תפיסה עצמית שבה האדם חווה את עצמו כחסר יכולת, חסר ערך וחסר ביטחון. הוא מייחס לעצמו כישלונות ואינו מאמין ביכולתו להתמודד כראוי עם משימות שונות, תפיסתו כלפי עצמו פסימית ושלילית והביקורת העצמית שלו הרסנית. מקורו לרוב בינקות או בטראומות מאוחרות יותר, והוא ניתן לשינוי בטיפול דינמי קוגניטיבי התנהגותי משולב.
מהו דימוי עצמי נמוך
הדימוי העצמי הנמוך הינו בעל היבטים רבים: זוגי, תעסוקתי, גופני, חברתי והורי.
איך דימוי עצמי נמוך מתבטא בתחומי החיים
- ההיבט הזוגי – הדימוי העצמי הזוגי הנמוך של תמיר בן השלושים (הפרטים המזהים טושטשו), דחף אותו לבחור באופן לא מודע בת זוג מקטינה ומשפילה. המודעות שרכש בטיפול אפשרה לו להגיד “לא עוד! אני לא מוכן לחיות בזוגיות, שבה אני מחוק ולא רואים אותי!”
- ההיבט התעסוקתי – הדימוי העצמי התעסוקתי גורם לאדם להסתפק במסגרת תעסוקתית (או במקצוע) שאיננה מבטאת את יכולותיו האמיתיות. האדם חש מתוסכל, מדוכא וכועס, אבל קשה לו לחולל את השינוי ללא עזרה. עומר, לדוגמה, הרגיש “קטן, עלוב, לא ממצה את עצמו בעבודה, ולא מבין את התקיעות”… במהלך הטיפול קלט ואמר “עכשיו אני מבין מי אני באמת. אני מודע לכך שתקעתי לעצמי במשך שנים מקלות בגלגלים, ומוכן לפנות לקריירה שבאמת מעניינת אותי”…
- ההיבט הגופני – הדימוי העצמי הפגום מבחינה פיזית מתבטא באופן קיצוני בהפרעות אכילה שונות. לדוגמה עידית בת השלושים (הפרטים טושטשו) סבלה מערך עצמי פגום בכלל וגופני בפרט. למרות ההצלחה המרשימה שלה בעבודה כגרפיקאית הרגישה “שמנה, דוחה וחסרת ערך”. במהלך הטיפול נחשף הסוד הנורא שאביה החורג התעלל בה מינית לאורך שנים. עידית הרגישה פגומה, סבלה מחוסר ביטחון, אכילת יתר, ותפסה את עצמה ככישלון. בתהליך הטיפולי רכשה בהדרגה ביטחון ותחושת ערך עצמי. עידית השתחררה בהדרגה מרגשי האשם שחוותה, והפנתה אצבע מאשימה כלפי אביה החורג ואימה שלא הגנה עליה. עיבוד החוויות המורכבות אפשר לה לחוש בעלת ערך עצמי, ולהשתחרר מהחוויה של “הפגומה”.
- ההיבט ההורי – לדוגמה, עומרי בן השלושים חווה “כישלון כאבא: אני מתפרץ על הילד בן הארבע שלי, ומתחרט על הפתיל הקצר שלי. אני לא מצליח להיות אבא טוב יותר מהאבא שהיה לי עצמי”… הדימוי העצמי הנמוך של עומרי כילד, משתחזר בדימוי העצמי שלו כאבא. כאשר עומרי מבין שהוא רואה את בנו כהשתקפות של החלקים הפגומים שלו, מצליח עומרי ליצור דפוסי תגובה אחרים ויעילים יותר. עומרי לומד לאהוב יותר בהדרגה את החלקים הפגועים שלו, ואז קל לו גם לקבל אותם אצל הילד שלו.
מנין נובע הדימוי העצמי הנמוך
מקורו של הדימוי העצמי הפגום כבר מינקות, ולעיתים הוא מתפתח בגיל מבוגר יותר, עקב טראומות הוריות או חוץ משפחתיות שנחוות. בינקות: בתיאוריות ההיקשרות של בולבי מוסברים דפוסי ההתקשרות הראשוניים בין האם לילד, כבסיס להתפתחות דפוסי התנהגות בטוחים, או לחלופין חרדים ונמנעים. אינטראקציה לקויה בין הילד והאם איננה מאפשרת לו לרכוש אמון בסיסי וביטחון בעולם ובעצמו. ואז, ה”עצמי” של הילד נתפס אצלו כרע וחלש. מחקרים פסיכודינמיים רבים מצביעים על כך שנטישה והעדר חום ואהבה יוצרים דימוי עצמי נמוך. הדוגמאות מהקליניקה יכולות להמחיש את ההשפעות הללו.
לדוגמה מטופלת בת שלושים וחמש בשם הילה, נשואה ואם לשתי בנות (הפרטים המזהים טושטשו, כמובן), הגיעה אלי לטיפול עם תחושות עמוקות של כישלון. הילה אומצה בגיל ארבע, על ידי הורים מבוגרים חשוכי ילדים, לאחר נטישה שחוותה מאם שלא הייתה מסוגלת לגדל אותה. הילה סבלה מפגיעה ראשונית שחוותה עקב הנטישה והדחיה, וסבלה מדימוי עצמי נמוך. הילה – אישה נאה ומוכשרת מאוד – לא הצליחה לממש עקב הדימוי העצמי הנמוך שלה את יכולותיה בתחומי החיים השונים: הילה בחרה בן זוג שהקטין אותה. גם התעסוקה כסייעת בגן לא ביטאה את שאיפותיה וכישרונותיה. הטיפול העניק לה יכולת לראות את עצמה באור מציאותי ולהכיר ביכולותיה. הילה הציבה לעצמה מטרות חדשות ומאתגרות, והדימוי העצמי שלה השתפר באופן משמעותי.
גורמים נוספים להיווצרות הדימוי העצמי הנמוך
הדימוי העצמי הנמוך מתפתח גם מסיבות רבות נוספות:
- מערכות יחסים קונפליקטואליות בין ההורים.
- חוסר פרגון מתמשך כלפי הילד במהלך חייו מצד הוריו.
- תחרות קשה ומתסכלת עם “האח המוצלח”.
- הורות נרציסטית, וחוסר יכולת לראות את צרכיו כילד או כמתבגר.
הילד חווה אז תחושת פגימות, תחושות כישלון וחוויה שהוא “לא שווה”. הדימוי העצמי הנמוך מוביל אותו להימנע מהתנסויות שאובייקטיבית הוא מסוגל לבצען. לכן נוצר מעגל סגור שלילי, והישגיו בתחומים השונים נמוכים ומצומצמים יותר, ואז יש לו “אישור לכישלון”…
לדוגמה: לילי בת הארבעים (הפרטים המזהים טושטשו), גדלה בצל הקריירה המזהירה של הוריה: רופאים מצליחים, אבל עסוקים ומרוכזים בעצמם. לילי הגיעה אלי לטיפול פרטני, והתלוננה על תחושת חוסר ביטחון וחוסר אמון בעצמה: “למרות הציון הגבוה שקיבלתי בפסיכומטרי, והפידבקים החיוביים שאני מקבלת בעבודה”, סיפרה לילי בכאב ובתסכול, “אני תקועה בעבודה משעממת. אחרים ניגשים למכרזים ומנסים לממש את עצמם, ואני – לא כלום.. לא מעיזה לצאת מהביצה האפרורית בה אני מדשדשת שנים. גם כשהבוס שלי מחמיא לי על הישגי, אני לא מתחברת רגשית לפידבקים החיוביים שלו”…
במהלך הטיפול הצליחה לילי לקשר בין חוויות הילדות וההתבגרות שלה לבין חוסר היכולת שלה לממש את עצמה: לילי הצליחה לקשר בין החוויה שהתעלמו ממנה ומצרכיה, ולא התפעלו מהישגיה, לקושי שלה להעריך את עצמה באופן מותאם ליכולותיה הממשיות.
בטיפול הדינמי ניבנו בהדרגה תחושות האמון, הביטחון בעצמה והערך העצמי שלה. דפוסי ההתנהגות שלה השתנו, עקב השינוי התפיסתי שהתחולל אצלה. לילי ביטאה את מי שהיא מסוגלת להיות, וזכתה לגשת לתפקיד מאתגר בו זכתה. גם בו זכתה לפרגון והערכה…
טיפול בדימוי עצמי נמוך כיצד התהליך עובד
הטיפול באדם הסובל מדימוי עצמי נמוך הוא טיפול דינמי קוגניטיבי התנהגותי במשולב. אני יוצרת בהדרגה ברית טיפולית חזקה ביני לבין המטופל, וניבנה בהדרגה הקשר של האמון בינינו. נוצר במרחב הבטוח של חדר הטיפולים המרחב בו נחשפות, על פי הקצב של המטופל, הבעיות שיצרו את הדימוי העצמי הנמוך: הטראומות הראשוניות והמאוחרות יותר שחווה, הדחיה והכישלונות שחווה, והפגיעות הנרציסטיות להן נחשף. אני יוצרת דיבוב בין “הילד הקטן” שחווה את הפגיעה, לבין “הבוגר” שמרגיש חוסר ביטחון וחוסר אמון בעצמו. התפיסות הפסימיות והמכשילות מאותגרות בהדרגה בטיפול. ואז נוצרים גם דפוסי תחושה וגם דפוסי חשיבה והתנהגות חדשים, של אדם בעל דימוי עצמי גבוה יותר.
שאלות נפוצות
- מתי מתחיל להיווצר דימוי עצמי נמוך? מקורו לרוב כבר בינקות, ולעיתים הוא מתפתח בגיל מבוגר יותר עקב טראומות הוריות או חוץ משפחתיות.
- באילו תחומי חיים הוא מתבטא? בהיבט הזוגי, התעסוקתי, הגופני, החברתי וההורי.
- מהו הטיפול המקובל? טיפול דינמי קוגניטיבי התנהגותי משולב, המבוסס על ברית טיפולית ואמון הנבנים בהדרגה.
- האם המצב ניתן לשינוי? כן. בטיפול נוצרים דפוסי תחושה, חשיבה והתנהגות חדשים של אדם בעל דימוי עצמי גבוה יותר.
לקביעת טיפול פרטני או זוגי ניתן ליצור קשר בטלפון 054-4501925 או בכתובת המייל herzela.zach@gmail.com. לפרטים נוספים לחצו כאן.