אנא השאירו פרטים

ואשוב בהקדם

טיפול פרטני- מסע לגילוי האני

טיפול הפרטני הוא מסע משמעותי פנימה. בעזרתו אתם יכולים לחשוף את האני האמיתי שלכם, להתבונן פנימה לנפש שלכם, ולגבש לעצמכם את צרכיכם. אתם עשויים לגלות שדרכי הפעולה הוכתבו לכם, בלי שלקחתם לעצמכם את הזכות לבחון לאן תלכו ובאיזו דרך תבחרו. לעתים אתם יכולים לעצור בתחנה או בצומת במסלול ולהבחין בכך שנדחפתם בלי לקחת בחשבון לעומק את הפוטנציאל הטמון בכך, הרצונות והצרכים שלכם. הטיפול הפרטני הינו מסע משותף של המטפל והמטופל, שמסייע לכם לגלות מי אתם כאדם, כבני-זוג, כהורים, כאנשי-מקצוע ומהם דפוסי התקשורת שלכם עם האחרים המשמעותיים בחייכם.

טיפול פרטני- לחקור את שאלת השאלות

רבים מהמטופלים בוחרים להתמודד בטיפול הפרטני עם שאלת השאלות: "דע מי אתה ולאן אתה הולך". לשאלה הזו נלווית תמיד הסוגיה של הערך העצמי, כלומר, עד כמה אתם מעריכים את כוחותיכם הנפשיים ומאמינים שתצליחו לממש את עצמכם. לשאלה זו נוספת גם ההיסטוריה שלכם:

  • מהם הזכרונות שנחקרו בתודעתכם בנוגע ל"עצמי" שלכם?
  • מהם דפוסי ההתקשרות שעיצבו עם יחסיכם עם הסביבה?
  • עד כמה זכיתם למקום בטוח ומכיל?
  • מהם המסרים המילוליים והבלתי-מילוליים שחלחלו אליכם במהלך חייכם בנוגע לשאלה "מי אני?"
  • מהי המשמעות הייחודית והסובייקטיבית שאתם מעניקים לאירועים השונים, הקשים והמהנים, שזכיתם לחוות?

הרעיון אודות המטרות של הפסיכותרפיה מומחש בספרו הנפלא של חורחה בוקאי, "מי אתה?" (2007, ירושלים: הוצאת כתר). המטפל מספר למטופל שלו על האוצר הקבור, המתגלה בעזרת החיפוש המייגע והמתסכל, שבסופו מגיע האדם לאוצר הטמון בתוכו:

מעשה ביז'י הזקן שחלם על אוצר שטמון בבור ליד עץ הצומח בגדת הנהר, מתחת לגשר. לאחר ימים רבים של מסע מגיע יז'י הזקן למקום שחיפש, אותו ראה במדוייק בחלומו. אלא שעל המקום שמר שומר המלך. "נסעת הרבה לחינם", אומר לו השומר, "כבר שנים אני חולם על אוצר שקבור מתחת למטבח של יז'י הזקן". חוזר הזקן ומבין שכדי לגלות את האוצר אינו צריך לנדוד למרחקים, האוצר נמצא בתוכו.

מסקנתו של המטופל המקשיב לסיפור היא: "חלק גדול מחיי עבר עליי בחיפוש אחר מישהו שיגיד לי מה טוב ומה רע; בחיפוש אחר אנשים שיסתכלו עליי, כדי שאראה את עצמי; בחיפוש בחוץ אחר מה שלמעשה תמיד היה בפנים, מתחת למיטה שלי. מתברר שהטיפול הוא כלי שבעזרתו חופרים במקום הנכון ומגלים את האוצר החבוי."...

תפקידו של התרפיסט לעזור בתהליך החיפוש של האוצרות הפנימיים, להאיר פינות אפלות בתהליך הזה, להכיל, לחזק, לעודד ולהיות שותף לשמחת הגילוי של המטופל.

 

סיפורים מהחיים
(כל השמות בדויים)

"ילדה אבודה בגיל 50" - סיפורה של עדה

עדה הגיעה אליי לטיפול בצומת דרכים בה החליטה להתגרש, הרגישה בגיל 50 "ילדה אבודה שמחפשת מי אני, מה אני שווה ואיך אהיה לבד בשארית חיי..." בכל שנות חייה לא האמינה בזכותה לשאול את השאלות האלה. עדה נולדה כבת יחידה בארגנטינה להורים מבוגרים, לאחר שש שנות נסיונות להיכנס להריון. אמה קשרה אותה לטבורה ולא איפשרה לה להחליט, לעצב לעצמה את דרכה, להתלבט ולבחון מה טוב עבורה.

"האירוע המכוון הזכור לי כילדה בת תשע, ארבע שנים אחרי שעלינו ארצה, היה שבפעם הראשונה בחיי הרשיתי לעצמי להגיד לאמא: אלה הנעליים שמוצאות חן בעיניי, והיא קנתה לי אותן למרות שחשבה שהן מכוערות", מספרת עדה. הפעם השנייה היתה כשהמרתה את רצון אמה ושירתה בצה"ל, למרות שלא התרחקה וחזרה יום יום "למסדר המפקד של אמא שלי". הפעם השלישית היתה כאשר עדה החליטה להתגרש ולהעז להתנגד לרצון האם, תוך ליווי התהליך בטיפול, תמיכה ועידוד לקול העצמאי שעדה משמיעה.

"חיים חדשים" - סיפורה של אורה

גם אורה הגיעה לטיפול בשנות הששים לחייה, כדי לבדוק "מי אני באמת, לא כאורה העומדת לרשות בעלי שנפטר, לא כאורה האם השפוטה של הילדים שלי, ולא כאורה שאף פעם לא עצרה להתבונן פנימה ולשאול מה אני רוצה..."

במהלך הטיפול הפסיכודינמי שנמשך ארבע שנים שיחזרה במילים, בתמונות, בפיסות זכרונות שנארגו יחד, חיים של הישרדות. מעולם לא היה לה מקום משלה, ולא היה איש שהקשיב לה וראה את הצרכים שלה. השינוי החל להתרחש בצומת בה התאלמנה, והחליטה להגיע לטיפול ולזכות במקום משלה.

אמה נפטרה כשהיתה בת ארבע, ואביה - אדם חלש שלא היה מסוגל להגן עליה - התחתן אם אישה שהזניחה אותה והתעללה בה, "אמא חורגת מרשעת, שהפלתה לטובה את הילדים מנישואיה הראשונים". השכלתה הפורמלית היתה מצומצמת מאוד, והיא נפלטה לשוק העבודה למרות היכולות המרשימות: האינטליגנציה הגבוהה והסקרנות שדחפו אותה ללמוד בכוחות עצמה. עקב הערך העצמי הנמוך שלה בחרה בבעל מוגבל רגשית, שחלה בניוון שרירים ואורה "סחבה אותו על הכתפיים", כפי שהיא מתארת, "בלי לזכות בחיבה ובהערכה". את שני ילדיה גידלה בצל החרדה מנטישה, מחלה ומוות, תוך סימביוזה וצורך בשליטה, עקב אובדן השליטה שחוותה בחייה. יחד עם זאת, הרגישה כעס ואכזבה מכך שילדיה "סוחטים" אותה ולא יוצאים לעצמאות.

במהלך הטיפול חקרה אורה את האירועים והנסיבות שחסמו אותה. אורה התבוננה פנימה, פירשה את הבחירות ההישרדותיות שעשתה בחייה והחליטה לחולל שינויים משמעותיים בעצמה. בחקירת השאלה "מי את?" הגיעה למסקנה שמעולם לא הרשתה לעצמה לקחת משהו בו היא בוחרת. תמיד בחרה לרצות אחרים, אבל תוך תחושת כעס של מי שמעלה את עצמה לקורבן. במהלך הטיפול קישרה אורה בין הדפוסים הקורבניים תחילה כילדה מוכה, ואחר-כך כאישה שתפסה את עצמה כחסרת ערך, המקריבה את חייה למען בעלה הנכה וילדיה התובעניים.

בעזרת התובנות שרכשה במסע הטיפולי הארוך והאמיץ שעשתה איתי, הצליחה אורה לגלות את הכוחות הטמונים בה, בזכותם הצליחה ללמוד "למרות הכל ובניגוד לכל הסיכויים", כפי שאמרה. בזכותם הצליחה למרות כל קשייה להעניק לילדיה, ולא לשחזר את ההזנחה והאלימות שחוותה, אם כי הבינה שסיפקה להם הגנת-יתר, והגיעה העת לשחרר את הגוזלים ולתת להם לעוף. בהמשך המסע פחתו בהדרגה הכעסים שחשה כלפי ילדיה. הצעד הבא היה שאורה העזה למצוא לעצמה בן-זוג מיטיב ואוהב, והאמינה יותר בעצמה, בכוחותיה ובכך שמגיע לה לקבל ולזכות ב"חיים חדשים".

טיפול פרטני יכול להיות משמעותי ביותר במיוחד בנקודות בחיים בהן מתבצעות בחירות כמו לימודים, קריירה, זוגיות, לידה והורות. הטיפול יכול לעזור בבחירה מודעת וחופשית יותר, תוך דיאלוג פתוח וכן עם המטפל/ת.