אנא השאירו פרטים

ואשוב בהקדם

סבאות וסבתאות

שלב המעבר מהורות לסבאות טומן בחובו סיכוי להעשרה פנימית, חוויות מתקנות וסיפוק.

הקשר היחידי, החשוב והמשמעותי בין סבא/סבתא לנכד נושא אופי אחר מהקשר ההורי. ניסיון החיים, החומר המופיע בספרות ובקולנוע, וכמובן סיפורי המטופלים. בקליניקה, מביאים לידי ביטוי את החוויה המיוחדת במינה של הקשר בין סבים וסבתות לבין נכדיהם.

מה מעניקה הסבאות?

הסבאות מספקת הזדמנות לחוויה מתקנת: אם ההורה היה עסוק מאוד, מתאפשר לו בדרך כלל להתפנות ולהשקיע יותר משאבים של זמן ותשומת לב כסבא. הורה שגילה נוקשות בדרכי החינוך שלו, כחלק מתפיסה חינוכית וצורך להציב גבולות, יכול כסבא להתרכך: "ההורים שלו מעניקים לו חינוך. מתאפשר לי לבטא יותר חום, גמישות ואהבה, שפחות באו לידי ביטוי בהורות שלי"... אומר לי אסף.

על כך נוספים הידע והניסיון: "כאמא טריה וצעירה לא הייתי מסוגלת להרגיע את רוני. כשבכתה, הרגשתי חוסר אונים וצעקתי עליה".. "דפוס התגובה של רוני היה של הגברת התיסכול, הכאב והחויה שאיננה מובנת".. מספרת טלי. "במשך השנים עובדו החוויות האלה אצלי, והבנתי מהם שדות המוקשים עליהם צעדתי. כסבתא, אני בשלה ומגיבה באופן מודע ורגיש יותר"..

הסבאות תחומה, לרוב, בזמן, תוך תאום בין הסבים וההורים: "אני יודע", אומר אבי, שפרש לא מזמן לפנסיה, "שאני פוגש את הנכדים שלי פעמיים בשבוע לזמן קצוב. אחר כך אני מתפנה לעיסוקי: ספורט, צילום ועוד.... היכולת שלי להתפנות אליהם טוטאלית כאשר אני נמצא איתם, מייצרת עבורנו זמן איכות. הידיעה שאני לא בתפקיד ההורה המגדל הקבוע, אלא שהילדים חוזרים אחרי כשלוש שעות להוריהם, מאפשרת לי להנות"..

הטיפול כסבא וסבתא הוא, איפוא, בשל ומנוסה, תוך פניות, שחרור מסוים מתפקיד "ההורה המחנך", ומעניק הזדמנות לזמן איכות מהנה.

למה זוכה הנכד?

הנכד יכול לספק תועלת מהפינוק, החום והאהבה של הסבא והסבתא הפנויים, הגמישים, והמשוחררים מהלחץ היומיומי ומהצורך לחנך. הסיפורים של הסבא והסבתא בכל התרבויות הינם ערוץ להעברת המורשת. הילד נחשף באמצעות הסיפורים הללו לאנקדוטות, מיתוסים, אגדות ומעשיות. האוכל היחודי נחקק לרוב בזכרונו של האדם, ומלווה אותו על הריחות והטעמים האופייניים לו, לאורך חייו. במאגר הזכרונות של רובנו ישנו מקום חשוב לסבים שלו. לחלופין, החוויה של העדר סבא וסבתא משמעותית, ומופיעה בטיפולים רבים כחלל ריק.

 

על סמך הנסיון אני מציעה כחומר למחשבה:

**אם הסבא נהרג, (למשל, בתאונת דרכים או במהלך שירותו הצבאי), מומלץ לשמר את זיכרו: לשתף את הנכדים בעזרת תמונות וסיפורים על חייו.

**אני מציעה להורה לנסות ולהפריד בין כעסים כלפי ההורה, לבין הקשר סבא נכד: לא להשליך את הכעסים שמקורם בחשבונות לא סגורים כילד בוגר על היחסים בין הסבא והנכד.

**אני מציעה לברר ענינים שבמחלוקת עם ההורה (הסבא או הסבתא) בפרטיות ולא בנוכחות הנכדים. החוקים המתאימים לפתרון קונפליקטים בין ההורים, תקפים גם בנוגע לסבים וסבתות. חשוב לא להקטין את הסבא/סבתא בפני הנכד, ולא להעמיד את הנכד במלכודת של נאמנות כפולה.

**הסתה: קונפליקט בין ההורים מושלך לעיתים ליחסים עם הסבא והסבתא.  לדוגמא: הכלה עלולה להסית את הנכדים כנגד הסבים והסבתות. במקרים קיצוניים, עד ליצירת ניכור שמוחק את הדמות של הסבא והסבתא. הכוונה לסבים וסבתות שאינם מתעללים בילדים או אלימים, והסתה הינה שטיפת מוח מסוכנת חסרת בסיס במציאות.

לסבא ולסבתא  אני מציעה לכבד את ההורים, ולהיות רגישים וקשובים לתחושותיהם. אם להורה ישנו קו חינוכי מסויים, מן הראוי לכבד אותו, ולא לשכוח שאלו הוריו. הסתייגות וחילוקי דעות – חשוב שייעשו בארבע עיניים, ולא בנוכחות הנכדים.

ספרי ילדים מומלצים בחום על יחסי סבא/סבתא ונכד:

**וניל על המצח ותות על האף. כתב: מאיר שלו. (אייר: אביאל בסיל). תל אביב: עם עובד.

**הגשם של סבא אהרון. כתב: מאיר שלו. (צייר: יוסי אבולעפיה). תל אביב: עם עובד.

**סבתא, עוד פעם! כתבה: עדנה מזי"א (איירה: אורנה סמורגונסקי). הוצאת כנרת, זמורה-ביתן.

שלושתם חינניים, מלאי הומור, לא דידקטיים, וכתובים על ידי סופרים מעולים.