אנא השאירו פרטים

ואשוב בהקדם

הפרעה טורדנית כפייתית (‏OCD‏)‏

לאדם שסובל מהפרעה טורדנית כפיתית מחשבות ורעיונות חסרי הגיון. אלה דוחפים אותו להתנהג באובססיביות בפעולות חוזרות ונשנות שהופכות לטקסים סטראוטיפיים כגון שטיפת ידיים בלתי פוסקת. הסבל רב, כי האדם יודע שהתנהגותו מוגזמת. אומנם המטרה הלא מודעת הינה להפחית את החרדה. אבל ההתנהגויות בפועל אינן, כמובן, פותרות את הבעיה, ויוצרות דפוס התנהגותי בו האדם שבוי. הסביבה הצופה בו רואה אותו כ"לא בסדר". המסרים של האנשים המשמעותיים (הורים, אחים, בן זוג), אינם מפחיתים את התופעה, אלא להיפך: מחריפים אותה ומגבירים את התחושה המתבטאת בטיפול: "אני פגום", "נורא לא נעים לי שמשה כל הזמן מעיר לי שמשהו לא בסדר אצלי"... "כולם רואים שאני שוטפת בלי סוף את הידיים שלי. מילא, לפני האוכל זה מובן. אחרי שאני נוגעת בפח אשפה זה ברור. אבל כולם שמים לב ששטיפת הידיים שלי אובססיבית, והעור הפגום בידיים צועק את הבעיה"... תחושות הבושה והערך העצמי הירוד, נותנים לאדם הסובל מההפרעה צורך להסתיר אותה, ולהשתמש במסכות. בחלק מהמקרים בהם אני מטפלת הגיעה ההתנהגות האובססיבית הכפייתית לממדים כל כך קיצוניים, שהאדם התפטר אפילו מהעבודה: "חששתי שבמגע עם החומרים בעבודה במפעל"מספר ניצן (שם בדוי) "אדבק במחלות. בכל פעם שחזרתי הביתה לא יכולתי לגעת באשתי ובילדים, מתוך חרדה שאזהם אותם". לשי היו טקסים של "ניקיון והיטהרות"יסודיים לא רק בשובו מהעבודה, אלא גם לאורך כל היום. בסופו של דבר התפטר מעבודתו, בציפייה שבעייתו תיפתר. אולם מלחמת ההתשה ב"גורמים המזיקים והמזהמים" נמשכה. על כך נוספו, כמובן, כעסיה של אשתו והעלבון של ילדיו, שחוו דחייה והתרחקות מצידו.

 

הטיפול באנשים הסובלים מההפרעה עוזר להם להרגיש "אני מובן ולא לבד"...כפי שאומר ניצן. "אני לומד מה החלקים ההגיוניים ומה הבלתי הגיוניים, כדי להפריד ביניהם"...בטיפול אני משלבת אסטרטגיה התנהגותית קוגניטיבית, שהוכחה כיעילה לטיפול בתסמונת זו. כך, למשל, כחלק מהשיטה אני עוזרת לאדם לנתח סיטואציות שונות בחייו, בהן ההתנהגות הכפייתית (למשל של שטיפת הידיים החריגה) מופיעה. וזאת, תוך כניסה למחשבות ולרגשות של האדם, ולהתנהגות הלא רצונית. המעקב המשותף אחרי הפעולות ומניעתן עוזר להפחית בהדרגה את ההתנהגויות האובססיביות. גוברת היכולת לשלוט בהן. לעיתים קרובות אני משתפת את בן או בת הזוג (או ההורה, אם המתבגר לא עזב את הבית), אם יש נכונות לכך מהמטופל. ואז, בעבודה מערכתית משולבת ישנה התייחסות לקשיים בזוגיות או בהורות. הידע שרוכשת המשפחה עוזר, לרוב, להפחית את הביקורת, ולהיות קשוב, רגיש ואמפטי יותר האדם הסובל מהבעיה. ישנם מקרים בהם משולב גם טיפול תרופתי מתאים, אבל הטיפול התרופתי ללא ליווי רגשי אינו יעיל. הטיפול בהפרעה האובססיבית כפייתית חיוני: מפחית את הסבל של האדם ובני משפחתו, ועוזר לשלוט בהתנהגויות, ולהיות מודע לסיבותיהן. כדאי לפנות לטיפול, כי ההתעלמות מחריפה את הבעיה!