אנא השאירו פרטים

ואשוב בהקדם

יריבות בין אחים

שורשי הכעס והיריבות בין האחים נעוצים בילדות המוקדמת. כבר בשלבי החיים המוקדמים ביותר מתגלות התופעות של הקנאה והתחרות בין האחים. בעיקר, מתחרים האחים לא על טובות ההנאה הקונקרטיות, אלא על האהבה, ההערכה ותשומת הלב של ההורים. לילדים צרכים בסיסיים לזכות בהאדרה ובהכרה, בכוח ובשליטה, ועליהם – התחרות זה בזה. מכאן שהיריבות בין האחים היא תופעה מובנית בתא המשפחתי, וממש לא פלא שהיא מתקיימת.

מתי בכל זאת הבעיה הופכת למדאיגה? כאשר היחסים הופכים לאלימים. לרוב, זהו האח הבוגר יותר, המשתמש בכוחו הפיזי ובמעמדו במשפחה, כדי לשלוט בצעיר יותר ולהפוך אותו לקורבן.

מהן תגובות ההורים ליריבות? הורים רבים נוטים להתעלם מהתופעה, לפחות עד שהבעיה מחריפה מאוד. חלקם סבורים, שיריבות בין האחים טבעית, ומכינה את הילדים למאבקים שנכונו להם בעתיד. חלקם טוענים באוזני: "גם אותי היכה האח הגדול שלי.. לא צריך לעשות מזה ענין גדול, זו דרכו של עולם".. חלק מההורים ממנים את האח הגדול כממלא מקומו של האב הנעדר. במסגרת תפקידו ההורי, מאפשרים לו ההורים להשתמש באלימות כדרך של השגת משמעת. כאשר תפיסותיהם של ההורים אלימות, הם אינם רואים שום פסול בהתנהגות האלימה של האח.

ישנם הורים שרואים אפילו צדדים חיוביים ביריבות, ואומרים לי בקליניקה: "תוקפנות בין האחים במשפחה שלנו, עוזרת להם ללמוד לנהל קונפילקטים ומכינה אותם לחיים. מתפתחות אצלם תחרותיות, העזה ויכולת לעמוד על שלהם".. הורים אלה טוענים: "זהו מגרש המשחקים של הילדות, בו הילדים מתאמנים ורוכשים כוח ושליטה".. במקרים חמורים יותר, רואים ההורים את אחד הילדים כ"מזיק", "ילד רע" ו"ראוי לחינוך". מטרת האלימות של האח הגדול, במקרים הקשים כאלה: "ליישר" את הילד או "לנקום בו". אין ספק שעמדות ההורים, המסרים הגלויים והסמויים שלהם הם בעלי משקל גדול ביחסים בין האחים וביריבות שבניהם. כאשר האוירה במשפחה רגועה, וישנם גילויים של שביעות רצון, חמימות ואהבה פוחתת היריבות וגוברת הנטיה לשתף פעולה כאחים. לעומת זאת, כאשר ההורים חסרי יכולת לנהל כראוי את התא המשפחתי, "עולים השדים". להורים שאינם עוזרים לווסת ריגשית את ילדיהם, לאזן ולהכין אותם, יש ילדים שנוטים יותר ליריבות כאחים. לכן, אני מדגישה בהדרכת ההורים את חיזוק כוחותיהם של ההורים, כדי שילדיהם יוכלו להישען עליהם באמת. כמו כן אני מציעה להורים לאפשר גם ל"ילד ההורי", להיות הילד והאח ולא ההורה. בנוסף לכך, חשוב להתפעל במידה דומה למדי מכל אחד מהילדים, גם אם אחד מהם נתפס כ"מוצלח" יותר, או "עונה יותר על ציפיות ההורים". לפעמים, יכולים ההורים לשנות את הציפיות שלהם, ולגלות את נקודות החוזק של כל אחד מהילדים. לעיתים פוחתות הקנאה והתחרות, כאשר המסר לילדים הינו: "אתה לא חייב להיות בדיוק כמו האח שלך, הוא מוכשר בתחום מסויים, ואתה מוכשר בתחום אחר. לכל אחד מכם ישנה זהות ניפרדת משלו, מרחב מחיה משל עצמו, ולגיטימי שתהיה אתה עצמך"... ההכרה ביחודיות ובהשגים של כל אחד מהילדים, הימנעות מאפליה, ויצירת אקלים משפחתי בריא, מפחיתים את היריבות הקשה בין האחים. אם קשה להורים ליצור מערכת משפחתית בה יחסי האחים טובים, מומלץ לפנות להדרכת הורים ולהתייעץ!