“רווקים ורווקות בסצנת דייטים”

מהי הזירה של ההיכרויות של הפנויים פנויות? איזה תחושות עולות בקרב הרווקים השותפים לסצנת הדייטים? איזה השלכות יש למסרים המלחיצים של הסביבה על הדייטים האלה? ואיפה הטיפול נכנס לתמונה בתהליך החיפוש הארוך והמתיש? אלה הן חלק מהשאלות העולות בנוגע למרתון הסוחט לקראת מציאת בן/בת זוג מתאים, איתן אני מתמודדת כמטפלת.

איך נראית “זירת הקרב” של סצנת הדייטים במרוץ למציאת בן זוג?

בעבר היו ההכרויות לרוב בלוקיישן המוכר, תוך תחושת ביטחון מסויימת: בתנועת הנוער, בבית הספר, בצבא או בסביבה הטבעית של האוניברסיטה. איסוף המידע נעשה אינטואיטיבית בקצב סביר. “השיווק” לא היה, לרוב, אגרסיבי, ונעשה על סמך ידע אודות האדם, הבית בו גדל ונתונים נוספים שנאספו בהדרגתיות. לרוב הצעירים התמונה הזו לקוחה מאלבום התמונות הארכאי של אבא ואמא (או סבא וסבתא). הסצנה כיום מתאפיינת בעיגון במרחב הוירטואלי של האינטרנט. מערכת החוקים שונה באופן מהותי: רשת האינטרנט העלתה את המרחב הוירטואלי למקום הראשון של ההכרויות בין פנויים ופנויות. בהתאם לכך עולה בקצב אש מספרם ותיחכומם של אתרי האינטרנט.

מהו היתרון? חיסכון בזמן ושפע של מיידע. אינספור אפשרויות, שיוצרות תחושת שפע בהזדמנויות. מהם הקשיים והסיכונים בסצנת הדייטים העכשווית? נוצרת אשלית המהמר: אם אצור קומבינציה מספרית אחרת, הסיכוי לזכות גבוה יותר. אם אצא לעוד ועוד דייטים, באופן בלתי מוגבל, אגיע בסוף המרוץ לאחת (או האחד) והיחידה, המושלמת וכל יכולה. כמובן שאם זו נקודת המוצא, קשה להפסיק את המרוץ. הכל נעשה “גבוה, מהר וחזק יותר”, ברוח תחרותית. אין רגע פנאי להשתהות, לחשוב, לנתח ולבדוק: מה התחושות והמחשבות שעלו בי במהלך הדייט? מהו הקושי שהתעורר, אם חשתי אי נוחות או מועקה? האם אפשר לפעול אחרת? על כך נוספת התחושה של העלבון וההשפלה, אם לאחר הדייט הראשון או השני לא נמשך הקשר: “הוא זרק אותי”, אומרת לי לילי (שם בדוי וזהות שטושטשה) בת השלושים וארבע, שיצאה שבורה מהדייט עם עמי. “מה שהכי כואב לי: עמי לא נתן צ’אנס לי או לו”.. ואני מאששת את החוויה של לילי ומתקפת אותה: “את פגועה, כי בעצם אחרי שעה עמי החליט שאת לא מתאימה לו.. איך עמי יכול לדעת מי את בתוך שעה?” רוב הגברים (או הנשים) המשופשפים בסצנת הדייטים חשים עייפות ושחיקה מהמרוץ, תחושות אכזבה וכאב שהולכות ומצטברות, ולעיתים ייאוש. במהלך הדייט מוצגת המסכה, לעיתים קרובות, של “הידען, הבטוח בעצמו והכל יכול”. כמובן שמאחוריה ישנו פעמים רבות החששן, הסובל מחרדות, המנסה לא להיכשל. כאשר בתודעה שלו נצרבו כבר מספר גדול של חוויות כישלון. מעבר לזאת, “מכייון שהוא לא מכיר אותי, ולא יראה אותי אף פעם אחר כך” אומרת לילי בדמעות, “יש לו חוצפה לזלזל בי. אחרי שהייתי אצלו בחדר בפגישה השלישית שכבנו. היתה לי הרגשה שזה מוצלח.. ביום המחרת לא ענה לי לטלפון והתעלם ממני. כעבור יומיים שלח לי SMS שזה לא יילך בינינו וישנם קשיים”.. כמובן שעמי לא טרח אפילו להיפגש עם לילי, לקחת אחריות על ההחלטה שלו, ולהסביר מהם הקשיים…

ההתרסקות ביום ובימים האחרים שאחרי הדייט הייתה קשה:

“התכוננתי, פיניתי לזה זמן, ציפיתי למשהו שיהיה סוף סוף הפעם אחר.. ואז הוא פשוט זרק אותי כמו גופיה משומשת, בלי אפילו להסביר למה”… “לפחות אני מתנחמת”, אומרת לילי הרגישה והמקסימה, שנמצאת למעלה משנה בטיפולי, “שאת מבינה ומכילה אותי. לפחות יש לי הקלה שאת מקבלת אותי כמו שאני, בלי הביקורת והשיפוטיות של הורי”..

מהו הקונטקסט החברתי של דור ה-Y ? (לאחר דור ה-X של ההורים).

הסצנה של הדייטים, היא חלק מהמרחב החברתי תרבותי של דור ה-Y בארץ ב-2015: בקרב רבים קיימים הקושי והפחד להתחייב, והקושי ליצור אינטימיות. שני אלה מובילים לקשרים קצרי טווח, או קשרים ארוכים אבל לעיתים מרפרפים, חסרי בשלות בקשר ותוך השקעה מוגבלת.

נוצר האירוע הנקודתי של הלילה החולף, ואחריו נוצרת תחושת ריקנות: לילי ועמי הם דוגמה אחת מרבות בהן אני פוגשת את התקווה, הלילה הקצר והלילה שלאחריו, בו ישנן תחושות של חלל ריק וכאב. לעיתים הוא מושקט על ידי שתיה ועישון, עד לפעם הבאה..

הצעירים חיים בסצנה אורבאנית מנוכרת וקרה. החשיפה הינה לאינספור גירויים, ולרוב הם מלווים בשיעמום שמתהווה בקלות. כמוכן מתגבשות הנורמה של הימנעות מנישואין, שמעלים את מספר הסינגלים.

בעוד שדור ההורים (דור ה-X) התאפיין בתפיסת המשפחה השלמה והזוגיות כערך עליון, הרי שדור ה-Y : מנפץ את ערך קדושת הנישואין, מאריך בתקופת הסינגליות עד כמה שאפשר, מתקשה לגבש לעצמו כיוון, ומציב את הקריירה או הנוחות מעל לזוגיות. המסר הגלוי פעמים רבות הינו: “זוגיות חשובה לי וכמובן ילדים”.. אבל במציאות אני פוגשת בחדר הטיפולים גם, לעיתים קרובות, את המסרים הסמויים: “לא בוער”, “אני לא מתכוון להיכנס לזוגיות מוגבלת וצרה כמו של הורי”.. , “יש לי חששות לשחזר את השריטות בחיים של הורי”.. “להם לא היתה ברירה בדורם, אבל לי יש”.. ועוד. הקונפליקט בין החלקים הגלויים והנסתרים האלה בטיפול, הופך אותם למודעים ונשלטים יותר.

איך משפיעים הלחצים של הסביבה על סצנת הדייטים?

בחברה הישראלית הפולשנית” תמיד ישנם כאלה שיודעים בדיוק מה מתאים ונכון לי”… אומר רוני בן השלושים ושבע. “ביחוד לאור העובדה שביצעתי את המשימות המוטלות עלי: סיימתי את הטכניון, יש לי ג’וב מעולה, ואני מבוסס מבחינה כלכלית. מנקודת הראות של הורי כל עוד לא שמתי וי על המשימה של נישואין והורות, משהו מפוספס אצלי”.. רוני הוא אחד מהמסתערים בסצנת הדייטים על עוד ועוד נשים: מוצלחות, מתאימות, אבל (לכאורה, כמובן) לא מספיק מתאימות! החלק האחד שלו דוחף אותו למלא את המשבצת הריקה של הזוגיות, כפי שהוריו מצפים ממנו. אבל הרגל על הברקס, כי לעומק רוני לא מרגיש בשל לממש את הזוגיות.

על הקונפליקט הזה ועל החרדות התוקעות אותו אנחנו עובדים בטיפול: תוך הקשבה לקולות המתנגשים ומסוכסכים בתוכו. תוך הקשבה אמיתית לחלקים הסמויים מהעין התוקעים אותו, ונשללים על ידי הסביבה המלחיצה בה “אחשב לכישלון, אם לא אמלא את כל הציפיות… ואז אני נכנס לפרפקציוניזם המטורף שלי”.. ולהביא בת זוג מושלמת הוא חלק מתוך הציפיות ממנו. אלא שאז נדחף רוני לעוד ועוד דייטים “לחיפוש המושלמת”, עד שהפך למכור דייטים. הבנת הקשר בין כל החלקים הרחיב את המודעות של רוני, והרגיע בהדרגה את המרוץ המטורף, השוחק והיוצר ריקנות ושעמום. השפעה נוספת של הלחץ הפסיכולוגי בסצנת הדייטים: ככל שגובר הלחץ המופעל על “רץ המרתון”, כך נפגעת יותר תחושת הנינוחות והביטחון. המתח משודר אוטומטית ללא שליטה ונקלט על ידי הפרטנר בדייט. חלק מההחלטות אינן ראציונאליות: “אני אלך איתו למיטה אחרי ערב אחד. בפנים אני יודעת שזו שטות, טעות שאשלם עליה”, אומרת לילי. “אבל אם לא אכנס איתו למיטה אחרי לילה או שניים, זאת אומרת שמשהו פגום בי.. אני מפסידה בתחרות מול אחרות”.. כמובן שהלחץ הנפשי מתבטא גם אצלה וגם אצל הפרטנר, שיצא “כובש יעד”. אבל למעשה, לאחר כיבוש היעד חש חוסר אונים וריקנות בדיוק כמוה. למעשה, התחושה של היאוש משותפת לשניהם. בתהליך הארוך נוצרים תקיעות, מבוי סתום, כאב, ונוצרת פגיעה מתמשכת בדימוי העצמי.

איך משפיע הטיפול בסצנת הדייטים?

בטיפול מוגברת המודעות לחלקים הסמויים והמוכחשים, ואז גוברת תחושת השליטה. במקום מרוץ חסר שליטה, הופך המפגש לנשלט, מתוכנן, ופחות לחוץ וחרד. לאחר המפגש אנחנו מנתחים את הארוע, ומסיקים ביחד את המסקנות על החלקים התקועים והמוצלחים שהיו בו. הטיפול מספק מעטפת סופגת, עוטפת ומכילה שמקנה תחושת ביטחון, לעומת הלחצים הפסיכולוגיים המנטרלים של ההורים (לעיתים) והסביבה (הקרובה והרחוקה יותר), מהווה הטיפול סביבה לא מלחיצה ולא ביקורתית. בטיפול אני עוזרת להציב מראה, ולהתבונן בחלקים שלא זכו להתייחסות במהלך הדייט: להתבונן פנימה, להבחין בקולות הפנימיים, ולשים לב לתחושות ולמחשבות שחלפו בנקודות הזמן במהלך הדייט.

כמוכן אני עובדת בשיטת ה-IFT (אותה פיתח שוורץ), תוך הקשבה לקולות השונים של החלקים השונים: “המנהלים”, “הגולים” ו”מכבי האש”. כך, לדוגמה, אחרי הדייט בו הגיעה לילי מרוסקת, אחרי שעמי זרק אותה באופן משפיל, ערכנו במשך שתי פגישות דיאלוג בין החלקים. החלק המנהל שלה, שנדחק לפינה עקב ההשפלה והייאוש, אמר: “אני הרבה יותר שווה ממה שעמי מסוגל היה לדעת.. יש לי הרבה חלקים מוצלחים שבאים לידי ביטוי בעבודה”. אני מדובבת אותה, ואנו מרחיבות ומעמיקות בביטוי כל החלקים המנהלים שלה. בכל שלב אני שואלת אותה עוד ועוד על חלקים אלה, הרלבנטיים גם לזוגיות ולהצלחה בדייטים ביחוד בקשרים ארוכי טווח. לאחר מכן אנו נוגעות ברגישות בחלקים “הגולים” הסמויים מהעין, אותם אני מכירה (בחלקם, לפחות) מהעבודה הממושכת עם לילי: החלק החרד, הדימוי העצמי הירוד, הדיכדוך ותחושת הכישלון. חלקים אלה נמצאים מתחת לפני השטח, לא מתבטאים ביומיום במקום העבודה ובחברה. אחרי תקופה ממושכת של טיפול פיתחה אסרטיביות ויכולת לשים גבולות במשפחה ובעבודה. אולם בדייטים עדיין החלקים המוסתרים האלה צצים, וביחוד קיבלו הפעם ביטוי כאשר חוותה כישלון.

בשלב השלישי אני מבקשת מלילי, לשים על השולחן את החלקים של “מכבי האש”: “זו האכילה המנחמת”, אומרת לילי, שבקלות נדחפת לזלילה. “במהלך הטיפול יש לי יותר מודעות בנוגע לחלק ההרסני הזה”, אומרת לילי. “אני מחליטה בשלב הנוכחי, למרות הכאב והיאוש, לא לפנות לאכילה המנחמת הזו. אני מבינה, בזכות המודעות שרכשתי, שאחר כך אצטער וארגיש רע עוד יותר עם עצמי”..

בדיבור בין החלק ההרסני של “אכילת היתר הבלתי נשלטת”, לבין החרדה, וכן ביניהם לבין החלקים המנהלים, החליטה לבחור בחלקים המנהלים להוביל אותה.

הטיפול הצליח לא רק להרגיע ולנחם אותה, אלא לצייד אותה בדרכי התמודדות יעילות יותר.

בתהליך המתמשך של המרוץ לזוגיות בסצנת הדייטים, חשוב להיעזר בטיפול, ולרכוש דרכים מוצלחות תוך מודעות והבנה.