אנא השאירו פרטים

ואשוב בהקדם

טיפול באם לאחר לידת ילד ראשון

מה שהיה הוא לא מה שיהיה, לאחר האירוע המשמעותי של לידת הילד הראשון: תחושות האם "הטריה", תפקידיה, זהותה, תפיסת "העצמי" שלה – כל אלה עוברים שינוי לאור האירוע של הלידה. לתהליכים שעוברת האם ישנן השלכות לא רק עליה כפרט, אלא גם על התינוק ובן הזוג.

לעיתים קרובות אני פוגשת בקליניקה נשים, שלא העזו לחשוף במשך תקופה (יותר או פחות ארוכה) את הקשיים שלהן. "למדתי מאמא שלי", אומרת יפעת בת השלושים (הפרטים המזהים טושטשו לבלי הכר), "שאימהות היא מעבר לכל. ואומנם גם מאמינה בערך הזה, הוא מופנם אצלי, אבל הקצנתי, עכשיו בטיפול אני מבינה. כלומר: התייחסתי רק להיבטים החיוביים של הלידה וגידול הילד".

אם נוספת, טל, שהגיעה כאשר הילדה הייתה בת ארבע, סיפרה בטיפול הפרטני:

 "הפנמתי את המסר מהורי ומהסביבה בה גדלתי, שאסור להתאונן על קשיים בהורות. התקופה הראשונה שלאחר הלידה של נטלי הייתה עמוסה ומורכבת. יורם התחיל במהלך שרות הקבע שלו מסלול חדש. לא רציתי לעכב ולהכשיל. אנחנו מאמינים בשוויוניות ובתמיכה הדדית. פחדתי שאם אעצור אותו בקריירה שלו זה יבוא לי בהפוכה. גם בבית הורי אמא ויתרה והקריבה את הקריירה שלה על המזבח  הקריירה של אבא: כרופא נעדר הרבה מהבית, ואמא אמרה שאישה צריכה לעמוד מאחורי בעלה וילדיה"...

במהלך הטיפול בוחנת בתוכה טל את החלקים השונים המתנגשים בין "האישה התומכת בכל מחיר", לבין "האישה בעלת הצרכים משלה". וכן, בין "האמא האולטימטיבית", לבין האמא שמאפשרת לעצמה גם לנוח, להרפות, לשמור על הנאותיה, וגם לבטא את התיסכול שלה בהזדמנויות שונות באופן גלוי.

גלי (בת העשרים ושמונה) הינה עובדת סוציאלית אינטיליגנטית ובעלת עולם פנימי עשיר (כמובן שגם במקרה הזה טושטשו הפרטים המזהים לבלי הכר). גלי ילדה את הבת הבכורה שלה ענבל כחצי שנה לפני תחילת הטיפול הפרטני אצלי. גלי היטיבה לבטא את מגוון הרגשות החיוביים, השליליים והאמביוולנטיים כלפי עצמה ובעלה, ענבל והסביבה שלה. הטיפול היה המרחב הבטוח שאפשר לה לבטא ללא ביקורתיות ושיפוטיות את תחושותיה המורכבות. כמו כן נוצרה אינטגרציה בין החלקים, על מורכבותם, וכן ניתן התר לרגשות ה"שליליים", שלא העזה לבטא כי "אמא צריכה להיות מאושרת"למדה מאינה. וכן, "אמא חייבת להציב כל הזמן את הגידול של ילדיה בראש סדרי העדיפויות."

למזלה, הייתה גלי בעלת משאבים חברתיים ניכרים: אמא מעורבת, שפעמיים בשבוע סייעה לה, וכן בעל רגיש ומסור, שמרגע שהגיע מהעבודה אפשר לה להשתחרר ולנוח. הטיפול היה המקום בו יכלה לברר לעצמה לעומק את תפיסותיה בנוגע לתפקיד האימהי, וכן להעלות בחופשיות את ההתלבטויות שלה. רגשי האשם שחשה פחתו במהלך הטיפול, והרגשות שהגדירה כ"שליליים" קיבלו מקום ללא השטחה והכחשה שלהם.

הטיפול מאפשר לאם להכיר בתחושות המורכבות שלה. הטיפול מעניק הזדמנות לעבד את התחושות המורכבות האלה. לא לשפוט את עצמה לכף חובה על כך שאיננה בכל רגע נתון "האם המושלמת", גם אם המסר החברתי הוא למושלמות. בטיפול מקבלת האם לאחר הלידה ראי, בו היא יכולה להתבונן בעצמה, בצרכיה וברצונותיה. כמוכן יכולה האם הטריה לעמת בין התפיסות המרכזות במשפחה ובחברה בה גדלה, לבין "האני הנפרד" שלה, והתפיסות הייחודיות שלה כאישה. בטיפול נעזרת האם כדי להתמודד עם השינויים המורכבים במעבר מאישה  וזוג ללא ילדים לאימהות.

הטיפול יכול להיות מעטפת תמיכה בתהליך המעבר גם במקרים נורמטיביים, כפי שהדגמתי מתוך ניסיוני בקליניקה. לעיתים מספיק תהליך קצר יחסית, ולעיתים נידרש תהליך ארוך ומורכב יותר. בכל מקרה מאפשר הטיפול להבין טוב יותר את החוויות והתהליכים איתן מתמודדת האישה במעבר לאימהות.