אנא השאירו פרטים

ואשוב בהקדם

טיפול (תרפיה) בילדים

(צילום אילוסטרציה: photos.com)

במה שונה הטיפול בילד מהטיפול במבוגר?

השפה בתרפיה בילדים מותאמת לגיל, לשלב ההתפתחות וליכולות של הילד. העבודה הטיפולים בילדים נעשית ברובה בדרכים לא-מילוליות ועקיפות: באמצעות משחק, אומנות פלסטית, דרמה, תיאטרון בובות, פסיכודרמה, סיפורים, קלפים יצירתיים, סרטים רלוונטיים, מוסיקה ותנועה. הטכניקות היצירתיות מותאמות לנטיותיו של הילד ובדרך כלל משלבות טכניקות אחדות. בטיפול במבוגרים, לעומת זאת, העבודה ברובה מילולית, אם כי אני משלבת בעת הצורך מדי פעם טכניקות יצירתיות.

 

מהם יתרונות הטיפול באמצעות משחק ויצירה עבור ילדים?

המשחק והיצירה הם השפה הטבעית והספונטנית בה הילד מביע את עצמו. בעזרת המשחק והיצירה הילד מבטא תכנים מעולמו הפנימי בחיי היומיום, גם מחוץ למגרש המשחקים של חדר הטיפולים. הילד בונה בארגז בחול ארמונות וממקם בהם דמויות. הוא מצייר באמצעות חיות, דמויות אנושיות או צורות את סיפור המשפחה שלו. הילד מתאר במשחק סיטואציות בעייתיות, זכרונות, חלומות, פנטזיות ודחפים לא מודעים או מודחקים. התכנים שלו מיוצגים באופן סימבולי באמצעות מטאפורות, שנוצרות בתהליך דומה לזה שב"עבודת החלום": הסמל הנוצר ביצירה – כמו בחלום – הוא אמצעי הסוואה שמאפשר לילד להסוות תכנים אסורים ומאיימים.

 כך, למשל, סיפר רועי (שם בדוי) בן ה-7 במהלך הטיפול בעזרת צבעים, פלסטלינה וחימר על משבר במשפחה שהוריו ניסו לטשטש מתוך הכחשה ובושה לחשוף את הסיפור: רועי עסק באופן עקיף וסימבולי באופן שיטתי בסכסוך בין הוריו, ובחרדה הקיומית שלו מהתפרקות התא המשפחתי. רועי צייר פעם אחר פעם בית חצוי או שבור, בתים שיש בהם חלקים חסרים, בתים לא יציבים שחסרה קרקע מתחתם, ועוד. בהדרגה תרגם למילים את החוויה שתיאר וסיפר:

 "אבא ואמא רבים כל הזמן. אבא אומר לה שנמאס לו, ואני פוחד שיעזוב. אם אבא יעזוב, אני לא אראה אותו יותר..."

בתחילת הטיפול היו מסריו של רועי עקיפים ועמומים יותר. בהמשך העז גם לחשוף במילים את "הסיפור שמאחורי התמונה". השאלות הסקרניות והמתעניינות ששאלתי איפשרו לו לתרגם למילים את החוויות. התמונות היו "אובייקט המעבר" בין המציאות הסובייקטיבית לבין המציאות החיצונית שביטא, תוך תיווך, פרשנות ותמיכה שנתתי לו לאורך הדרך. החוויה הדומיננטית שביטא היתה החרדה הקיומית מפירוק הבית, הנטישה של האב ממנה חשש, וחוסר האונים שלו כילד שעולמו מתערער.

 רועי שיתף בהדרגה בחוויות שלו, עיבד אותן בחומר ובמילים, וקיבל ממני לגיטימציה ותוקף לחוויה שלו. במקביל לזאת נעשתה עבודה עם הוריו.

 

מהו הקשר שנוצר עם הוריו של הילד המטופל?

בעבודה עם הילד משולבות תמיד גם פגישות עם הוריו. המינון משתנה בהתאם להשקפת המטפל, אבל אין חילוקי דעות על כך שההורים שותפים בתדירות מסויימת בטיפול. הנחת היסוד היא שהילד הוא חלק מהמערכת המשפחתית, מושפע מבעיותיה ומשפיע הדדית על המערכת כולה, ולכן עבודה במנותק מההורים איננה יעילה. יחד עם זאת, המוקד הוא בעבודה עם הילד, בהשוואה לטיפול משפחתי, בו אני עובדת עם כל בני המשפחה.

 כאשר הוריו של רועי הבינו שהסכסוך המתמשך שלהם הוא המקור לחרדות ולדיכאון של רועי, החליטו לפנות לטיפול זוגי ולעשות "טיפול שורש", להתמודד עם הבעיות המהותיות. הם הצליחו להפריד בעזרת הטיפול בין הבעיות שלהם לבין בנם. כאשר הוצא רועי מהמשולש הטעון בו היה לכוד, יכול היה לחוש פחות מצוקה ולהתפנות לצרכיו כילד.