הבחירה להפוך לאם חד הורית בעזרת טיפולי הפריה הינה מורכבת: האם לעבור טיפולי פוריות קשים ללא בן זוג, או לוותר על האימהות?

האישה חשופה למסרים משפחתיים וחברתיים סותרים ומבלבלים. השאלה איך להתמודד עם המסרים הללו, ולהישאר קשובה לקול הפנימי שלה. המסר האחד מאדיר ומקדש בחברה הישראלית את האימהות. וזאת, למרות הידיעה שהדרך רבת סבל, והטיפולים קשים נפשית, פיזית ולרוב כלכלית. כנגד, מועבר לאישה לרוב המסר החברתי בנוגע לשלמות המשפחה ואחדותה כערך חשוב. ועוד מועבר המסר שללא אב/בן זוג/ שותף – קשה לטפל בילד, ונדרשת עזרה רבה מצד המשפחה למשימה המאתגרת הזו. המסר האחד הינו “הילד – מעבר לכל”, והאחר: “המשפחה השלמה היא ערך עליון”…

ההורים, כחלק מהחברה הישראלית, מנחילים לבתם את הערכים הללו באופן מילולי או בלתי מילולי, גלוי או סמוי. יחד עם זאת, מידת הפתיחות שונה, בהתאם לתרבות והמנטליות למסרים שהם עצמם ספגו: בחלקן גובר הקול של “היציבות, השמירה על הסדר הטוב והנורמות החברתיות המקובלות”. באחרות – יותר גמישות, אינדיבידואליות, והקשבה לכמיהה של הבת לילד, כאם חד הורית מתוך בחירה. גם החרדות המפעילות את ההורים מעורבות: מצד אחד, חשש שהבת תסבול, עקב הטיפולים הקשים, והילד יחוש שונה. מצד שני, חשש שתישאר לבד, ותחוש מתוסכלת ומאוכזבת שלא מימשה את החלום לילד.

לעיתים מיוצגים הקולות האחרים הללו על ידי חברי המשפחה השונים, כגון: האב עשוי לייצג דעה מסוימת, בעוד שלאם דעה אחרת: או: ההורים עשויים לתמוך בבתם, אבל הסבא והסבתא מייצגים גישה שמרנית יותר.

גם במקום העבודה לרוב המסרים סותרים ומבלבלים: חלק מהחברות עשויות לתמוך ולהיות אמפטיות ומבינות, ואחרות להתנגד. המעסיק עשוי, למשל, להתנגד (באופן גלוי או סמוי), מתוך שמירה על האינטרסים של מקום העבודה: חשש שהעובדת תעדר עקב הטיפולים, שלא יהיה מי שיחליף אותה, כאם חד הורית ועוד.

על כל אלה נוספות החרדות הטבעיות של האישה עצמה: חשש מאי יציבות כלכלית, וחרדה שלא יהיה לה על מי להישען ועם מי לחלוק את העול. וכן, אי ודאות בנוגע למעמדה. הקונפליקט הוא בין הכמיהה העזה לממש את הפנטזיה לאימהות, לבין החרדות מהמחירים שתשלם. החרדה שתחוש בדידות, ולא תזכה לתמיכה והבנה, לה האישה נזקקת כל כך בעת טיפולי הפוריות.

בטיפול הפרטני מעובדות התחושות המורכבות הבאות לידי ביטוי. ניתן מרחב להתלבטויות השונות. בנוסף להתלבטויות האלה, עולה גם ההתלבטות בנוגע לסוגית הסוד: האישה איננה יודעת (בארץ) מהי זהותו של התורם. השאלות המתעוררות ונחשפות בטיפול הן: האם להסתכן בתרומת זרע של תורם אנונימי, שזהותו איננה ידועה? איזה השלכות יהיו לבלתי נודע על הילד? האם תיפגע תחושת הביטחון שלו? האם לחשוף בפני הילד שנולד מתרומת זרע, או שהדבר יפגע בו? ואם כן, באיזה גיל או שלב התפתחותי הוא מספיק בשל? איזה השלכות יהיו לדבר על מעמדו בהמשך? הטיפול מאפשר מרחב בטוח, בו ניתן להתלבט באופן בלתי שיפוטי, אם לעבור טיפולי פוריות ללא בן זוג, ומהן ההשלכות של כל אחת מההחלטות. למטופלת מתאפשר לגבש לעצמה את עמדתה לבחירה להיות אם חד הורית מטיפולי הפריה.

שתף את המאמר ברשתות החברתיות:

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on google
Share on whatsapp

צור קשר