אנא השאירו פרטים

ואשוב בהקדם

שינוי חד צדדי בחוזה הזוגי

כאשר בני הזוג חיים ביחד, מתגבש במשך הזמן החוזה הזוגי. השניים מסכמים איך יתנהלו חייהם בתחומים שונים, כגון: דפוסי ההתנהגות, ההתנהלות הכלכלית, התעסוקה, חלוקת התפקידים, יחסי המין והאינטימית, גידול הילדים ועוד. יחד עם זאת, טבעי שלאורך חיי המשפחה מתהווים שינויים עקב: לידת הילד הראשון, שינוי משמעותי בקריירה, יציאת הילדים מהבית, ושאר התהליכים הנורמטיביים המתרחשים ב"מעגל החיים". עליהם נוספים שינויים בלתי צפויים מראש, ש"נוחתים" עקב מחלה של אחד מבני הזוג או הילד, נכות או תאונה, למשל. בכל שינוי נדרשת הסתגלות גמישה של שני בני הזוג, תוך התארגנות מחדש במישור הרגשי והמעשי.

אולם, מהו התסריט הנוצר, כאשר רק אחד מבני הזוג מחליט לשנות באופן מהותי את החוזה הזוגי, ללא הסכמת ה"שותף"? איזה השלכות יש לשנוי על הזוגיות? האם היא יכולה לשרוד? הפרת החוזה הזוגי על ידי אחד הצדדים מעמידה במבחן את הזוגיות. לעיתים היא נתפסת כבגידה, ואז עולות שאלות בנוגע לדרך: ביחד או לחוד? האם ניתן לגשר על הפער שנוצר? האם אפשר ליצור חוזה חדש, תוך הכלת השינויים שנוצרו? שאלה נוספת שעולה היא: "האם אני אשם שהשתניתי, או שתהליך ההתפתחות הוא בלתי נמנע וחיובי עבורי? " או "האם אני אשם שנשארתי כפי שהייתי, ולא זיהיתי את הפער ההולך וגדל בנינו?"

בטיפול הזוגי אני מתמודדת לעיתים קרובות עם הסוגיה: איך לעזור לבני הזוג להתמודד עם המשבר הנוצר עקב שינוי חד צדדי בחוזה.

לדוגמה: (הדוגמאות מבוססות על ניסיוני בקליניקה. הפרטים המזהים טושטשו לבלי הכר).

אורי ועירית הגיעו לטיפול אלי בעיצומו של משבר קשה בזוגיות על סף גירושין. שניהם אקדמאים, בשנות השלושים המאוחרות לחייהם, והורים לשני ילדים. בשעת האפס החליטו  "לתת צ'אנס לטיפול". "אני מוכנה", אמרה עירית "לנסות לשקם את הזוגיות, למרות שאני פגועה, ופסימית בנוגע לסיכוי שזוגיות תינצל"... החוזה כבני זוג התבסס על היותם חילוניים: חיים בסביבה חילונית, מגדלים את ילדיהם בבית ספר חילוני, ואורח חייהם פתוח וחופשי.

השינוי הדרמטי, שהביא למשבר בזוגיות, התחולל כאשר אורי חזר בתשובה. אורי דרש בעצת הרבנים מעירית לשנות את סגנון חייה: להתלבש בצניעות, ללכת למקווה ועוד. עירית התקוממה על הכפייה, ולא הייתה מוכנה לשנות את אורחות חייה. "יחד עם זאת אני אוהבת את אורי, ולא רוצה לוותר עליו"... וכך גם אורי, שהיה קרוע בין ציווי הדת לבין האהבה לאשתו וילדיו.

במהלך הטיפול הזוגי התבהר לאורי הצורך שלו בגבולות מוגדרים וברורים, עקב כאוטיות במשפחה בה חי. "גבולות אלה לא היו לי בעולם החילוני"מסביר אורי לעצמו ולעירית, והם מספקים לי תחושת ביטחון שלא חשתי. כמוכן נחשף במהלך הטיפול סוד שנשא איתו: אורי עבר טראומה מינית כילד, החוויה הוכחשה, ויצרה רגשי אשם, שלא הבין את מקורם. המסגרת הדתית סיפקה לו הגנה, שלא זכה לה כילד.

עירית גילתה אמפתיה והבנה כלפי אורי. חווית "הבגידה" הוגדרה כ"צורך להגנה". הבריחה מאורח חיים המוכר הוגדרה מחדש כבחירה ב"מקום בטוח". יחד עם זאת, הגדירה עירית את צרכיה: אוטונומיה, כבוד למרחב האישי, ולסגנון החיים בו בחרה. כל אחד מהם הצליח להכיל את האחר, ולא לראות את השינוי בחוזה כ"בגידה". התקשורת הפתוחה שנוצרה ביניהם, אפשרה לגשר על הפערים, וליצור חוזה זוגי חדש. במקביל, קיבל אורי טיפול פרטני ממוקד בטראומה המינית שעבר. עירית הייתה שותפה אמיתית לתהליך של אורי. השינוי החד צדדי של החוזה הזוגי, שיצר משבר קשה בזוגיות, הפך לחוזה חדש.

ישנם מקרים בהם השינוי על ידי האחד בחוזה הזוגי, גורם לגירושין. ואז, אני מלווה את בני הזוג בתהליך הגירושין.