כיצד יכול דימוי עצמי נמוך לפגוע בתפקוד המיני בגברים?

התפיסה העצמית כגבר בעל ערך, איננה קשורה, במרבית המקרים, לנתונים האובייקטיביים הפיזיים, אלא לדימוי העצמי הגופני. ההשפעה ניכרת על ההתנהגות המינית: האם הגבר בטוח בעצמו או סובלמחרדות? מעז ליזום וליצור  קשרים זוגיים או נרתע מקשרים זוגיים? מסוגל לשאת מידי פעם כישלון בזיקפה, או לחלופין, תופס את עצמו (גם אם הכישלון חד פעמי) כאימפוטנט?

איך מתעצב הדימוי העצמי הגופני?

כאשר הילד זוכה לבסיס של ביטחון בהתקשרות עם הדמויות המשמעותיות, הוריו, מתגבש אצלו ביטחון עצמי. לחלופין  אם הילד חווה דחיה, התעלמות או הזנחה, מתהווה חרדה, והאדם יתפוס עצמו כ”חסר ערך”. במקרה כזה, מנגנון הפיצוי של הפרפקציוניזם עשוי לפעול שעות נוספות, כך שנוצר צורך בלתי פוסק להוכיח ש”הכל מושלם”. במקרה כזה כל סטייה מהמושלם תיתפס ככישלון. אם הפרפקציוניזם מכוון לגוף, הגוף הלא מושלם ייתפס ככישלון.

על כך נוספים שפע המסרים החברתיים של המדיה, הפורנו ותעשיית הצעצועים. אלה יצרו דמויות המייצגות אידאל יופי גברי, כגון ארנולד שוורצנגר, לכאורה הגבר השרירי האולטימטיבי והכל יכול”, ודמויות מסדרת ג’י. איי. ג’ו. בה מככבים “הגברים האידיאלים”, בעלי הממדים הבלתי מציאותיים.

מה הקשר בין דימוי עצמי נמוך ובעיות מיניות?

דימוי עצמי נמוך ופרפקציוניזם הם בין הגורמים המרכזיים שיכולים לפגוע בתפקוד המיני. חווית הכישלון הנובעת מהדימוי העצמי הנמוך, בשילוב עם השוואות לא הוגנות עם אידיאלים גבריים וגופניים שלא ניתן לעמוד בהם, עשויים להוביל לבעיות זיקפה ושפיכה מוקדמת או מעוכבת. כמו כן עלולה להופיע חרדה ממין, ורתיעה מקשרים זוגיים, על מנת להימנע מהכישלון הנתפס על ידי הגבר כבילתי נמנע ובלתי נסבל.

כיצד תורם טיפול מיני להתמודדות עם בעיות בתפקוד המיני עקב דימוי גוף שלילי?

במידה ויש תופעות חוזרות של שפיכה מוקדמת, שפיכה מעוכבת, בעיות זיקפה ואין אונות, או חשש מפני אותן תופעות המוביל למצוקה והימנעות מסיטואציות זוגיות, אינטימיות ומיניות, מומלץ מאוד לפנות לטיפול מיני. ככל שמקדימים לפנות לטיפול, נחסכים כאבים וחרדות מיותרים. חוסר טיפול בבעיות אלו נוטה להגביר את המצוקה והחרדה מפני מין, והסימפטומים מחמירים או מתווספים. בטיפול מיני בגבר בעל דימוי עצמי נמוך ותפיסות פרפקציוניסטיות, עובדים בעיקר על שינויים תפיסתיים:

  • בטיפול המיני מושם דגש על קבלת הגוף הגברי. האדם לומד לזהות חלקים בגופו שהוא אוהב יותר ופחות ולקבל את הגוף בכללותו.
  • עובדים על החלפת תפיסות פרפקציוניסטיות לגבי הגוף ואידיאלים “מושלמים” בתפיסות מציאותיות יותר, וסתגלניות יותר, למשל “אני יכול להיות מושך גם אם אני לא נראה מושלם”.
  • האדם לומד כיצד הוא יכול להיות מאהב מיני ורומנטי, ללא קשר למבנה גופו.

שתף את המאמר ברשתות החברתיות:

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on google
Share on whatsapp

צור קשר