אנא השאירו פרטים

ואשוב בהקדם

טיפול מיני זוגי או פרטני בוגיניזמוס

 וגיניזמוס הוא בעיית כאב בתפקוד המיני של האישה. הוגיניזמוס שכיח בקרב נשים בגילאים שונים. האישה חשה תמיד פגיעות רבה, רגשי אשם כמחבלת בקשר עם בן הזוג שלה, ובושה הגורמת לה להסתיר את הסוד. הוגיניזמוס כונה "הפגיעה השקופה", שאיננה מתגלה לעיני המתבונן מבחוץ, ואז – איך בן הזוג יכול לדעת על הקושי? על כך נוספת הבורות, במגזר הדתי והחרדי, למשל, שהופכת את הבעיה ל"הארץ הבלתי נודעת". הווגיניזמוס מתבטא בהתכווצות עזה של שרירי רצפת האגן, המונע חדירה לווגינה: במקרים קיצוניים לא ניתן להכניס אצבע, מקלון בדיקה או טמפון. בכל מקרה, נמנעת חדירת אבר המין הגברי בעת קיום יחסי מין.

 לעיתים, הוגיניזמוס ראשוני, ומופיע כבר בתחילת יחסי המין הכוללים חדירה. במקרים אחרים, וגיניזמוס  משני, ומופיע עקב טראומה נפשית או פיזית, כגון אונס, בקרב נשים שהתפקוד המיני שלהן היה תקין. לבן הזוג לא ברור איך התחולל השינוי: "הכל היה בינינו בסדר גמור בסקס", מסביר בטיפול המיני קובי (הפרטים טושטשו), ואז פתאום אחרי הלידה הקשה, נוצרה חומה ואני לא יכול לחדור ביחסי מין. אז הפסקנו לגמרי כל מגע מיני"... כאשר נעשה ניסיון לחדור לוגינה, גורם הוגיניזמוס לכאב עז. נוצרת רתיעה ממין (אברסיה מינית), עקב חרדה וכן ציפייה כבר מראש לחוש כאב. הבעיה הינה בתפקוד המיני של האישה. עולה, אם כך, כמטפלת מינית השאלה: האם מומלץ על טיפול מיני פרטני. או זוגי.

 מצד אחד, מאפשר הטיפול המיני הפרטני לאישה לחוש ביטחון ונינוחות. בטיפול המיני האישה שהיא קורבן לטראומה מינית או שורדת גילוי עריות, קשה מאוד למסד את הברית הטיפולית. כאשר קדמה לכך טראומה מוקדמת, עוד הרבה יותר קשה ליצור קשר של אימון. אולם מצד שני, גם אם הווגיניזמוס נובע ישירות מטראומה מינית, (וכמובן שלא כל מקרי הוגיניזמוס כאלה), יכולה האישה לעיתים לחוש מספיק ביטחון כדי לעבור את תהליך עיבוד הטראומה בנוכחות בן זוגה.

 כאשר הזוגיות משמעותית ויציבה, יכול הטיפול המיני הזוגי לתרום רבות, הן לפתרון בעיית הוגיניזמוס והן לחיזוק הזוגיות. הסיבות לכך אחדות: האחת היא, שהגבר לרוב אינו מבין מנין נובעת התנגדותה של האישה לקיים אתו יחסים. הפרוש שהוא נותן באופן שגוי הינו: "בת הזוג שלי כועסת עלי, מאוכזבת ממני, דוחה אותי". במהלך הטיפול המיני הזוגי מתרחבת הבנתו של בן הזוג בנוגע לקשיים שחווה האישה, והנרטיב שלו מתרחב.

  הסיבה השנייה היא, שלעיתים נוצרת בעיה משנית של תפקוד מיני אצל הגבר, והוא לא מבין את הסיבות לכך. לדוגמה: נטע ושיר בני השלושים פלוס (הפרטים המזהים טושטשו) הגיעו לטיפול מיני זוגי עקב וגיניזמוס חלקי של שיר ושפיכה מוקדמת  של נטע. בטיפול התבהרה התמונה: כאשר קלט את תחושת הכאב של שיר, בכל פעם שהחל לחדור לווגינה שלה, התפתח אוטומטית מנגנון של שפיכה מהירה. הדפוס ההתנהגותי המיני התקבע, ונוצרה אצל נטע פגיעה בדימוי העצמי שלו. המידע שקיבלו שניהם ממני הרגיע את נטע. כבן זוג אכפתי ומסור התגייס נטע מינית לטיפול בבעיית הווגיניזמוס של שיר, והועיל לה מאוד בתרגול, עד לפתרון הבעיה.

 הסיבה הנוספת  לבחירה בטיפול מיני זוגי, כאשר ישנו פרטנר מתאים: באופן טבעי נגרמת, לעיתים קרובות, התרחקות ופגיעה באינטימיות עקב הוגיניזמוס. נוצרת בעיית חוסר חשק מיני. הגבר חש פגיעה באגו שלו ונמנע מקרבה, והאישה נרתעת מקרבה מתוך חרדה ממגע. בטיפול המיני הזוגי נוצרת עבודה משותפת על הבעיות. כמו כן מתרחב השיח על המיניות והקשיים, ונוצרות יותר קירבה ואינטימיות. ההתמודדות המשותפת כבני זוג מאפשרת להתגבר על הוגיניזמוס, ולהגיע למימוש יחסי מין מלאים, מהנים ומספקים.