הנישואין מבטאים את הגשמת המשאלה לביטחון, תוך הענקת מימד חברתי וחוקי לקשר הזוגי. הכמיהה האוניברסלית למיסוד מוצלח ומושלם של הקשר הזוגי על ידי טקס הנישואין, מתבטאת באגדות ובמעשיות רבות. בסיפורים אלה מוצא הנסיך לאחר תלאות ויסורים, את בחירת ליבו, לוקח אותה לאישה, “והם חיים באושר ובעושר עד סוף ימיהם”. מה למרות הכל מוליד, במפגש בין האגדה למציאות המורכבת, את החרדות מ”הרגע הגורלי”? מה יוצר את הקונפליקטים הפנימיים, ובין בני הזוג, עד כדי יצירת פובית או פחד מנישואין, למרות השאיפה להינשא ולבנות משפחה? איך מתבטאים הקונפליקטים הללו בטיפול הזוגי ובטיפול הפרטני כאחת? איך יכול הטיפול לסייע בהפחתת חרדות לפני החתונה והבהרת ציפיות אמיתיות בנוגע למיסוד הקשר?
מדוע אנשים מחליטים לפנות לטיפול זוגי לפני חתונה?
סינגלס רבים מגיעים אלי לקליניקה עם בני/בנות הזוג עקב התלבטויות: למסד את הקשר הזוגי או להישאר כרווקים. פחד מחתונה אצל גברים ונשים יכול להיגרם ממגוון סיבות, כמו חשש מאובדן החופש האישי, חוויות ילדות או מודלים זוגיים בעייתיים שראו בסביבתם הקרובה.
הרבה זוגות מגיעים אלי לטיפול זוגי, בשלב בו הסינגלס חיו תקופה ממושכת ביחד, כולל: דירה שכורה (או של אחד מהם), חלוקת תפקידים סבירה, קריירה של שניהם וניסיון במערכות יחסים זוגיות אחרות (או לאחד מבני הזוג). שניהם חצו את קו “גיל השלושים פלוס”. התחושה של שניהם: אנחנו מסתדרים ברוב התחומים ביחד לא רע, ובכל זאת האחד רוצה להתחתן והשני מתנגד. נוצר לחץ מצד מי שרוצה חתונה, ואז השני מגביר את התנגדותו. אצל המעוניין בנישואין נוצרים כעס, תסכול וחרדה שהקשר יתפרק, ואז (לרוב) גובר הלחץ. האחר רוצה גם להישאר וגם לברוח. בתוך הלופ הזה מסתובב הקשר, עד שהוא מסתבך. לרוב, בן/בת הזוג המעוניין בנישואין לוחץ על האחר להגיע לטיפול. חשוב לומר כי פחדים מחתונה יכולים לבוא לידי ביטוי אצל גברים ונשים כאחד. הנה מספר דוגמאות לפנייה של זוגות לטיפול:
- מרק וגלי – “אני רוצה” אומרת גלי, “להתחתן וללדת ילדים במסגרת הנישואין. למרק ישנם חששות. חשוב לי להבין אם יש סיכוי להתיר את הפלונטר הזה. אני לא מוכנה להישאר בקשר הזה, בלי לדעת בוודאות לאן הוא הולך” מרק מסביר באופן מנומק הגיונית, למה אין סיבה לשנות את הסטטוס: “גלי חושבת שהנישואין הם דבש, שהנישואין הם המסגרת היציבה שמעניקה וודאות, אבל אני תופס אחרת את הנישואין”. “הוויכוחים בינינו היו בהתחלה”,אומר מרק, “רק על השאלה אם נתחתן או לא. אני כבר כמעט בן ארבעים, גם גלי בת כבר שלושים וארבע ונראה לכולם הגיוני שנעשה את הצעד הזה. אבל אני מודה: יש לי רגליים קרות. המחשבה על נישואין מפחידה אותי, משתקת אותי, ואני רוצה להחליט כבר לכאן או לכאן” מרק מסביר בטיפול את האמביוולנטיות שלו. כמו כן מגלה מכך הבנה למצבה של בת הזוג שלו ואמפטי כלפיה. מבין את מניעיה למיסוד הקשר בשלב הזה של היחסים, וגיל קריטי מבחינת הפוריות. אבל לו עצמו לא ברור עד הסוף מה מקור החרדות שלו. העניין מדובר ביניהם, כשני אנשים אינטליגנטים ותרבותיים, ובלי להבין איך ולמה מהר מאוד הופך הדיון לויכוח: “הטונים עולים ”אומרת גלי “והיחסים הטובים שהיו לנו מידרדרים”. “יתכן כי באופן לא מודע ישנן חרדות שמשתקות את מרק”, אני אומרת “ואולי באמצעות הטיפול נצליח לשלוף, לבדוק, לברר מאיפה הן נובעות… ואז הבחירה של מרק תהיה מודעת יותר. כמובן החרדה תפחת כאשר התחושות יקבלו מילים. ואז גם לגלי יהיה ברור יותר מהם הקשיים”
- ניר ועדה – הגיעו לטיפולי אחרי חמש שנות חברות, שמתוכן היו שלוש שנים ביחד. שניהם סיימו את התואר הראשון, ומסתדרים ברוב התחומים היטב. ניר לוחץ בחודשים האחרונים על עדה להתחתן, כי “אנחנו עובדים שנינו, יש לי חסכונות, ואת עוד מעט בת שלושים. אני אוהב אותך”, אומר ניר, “ואין טעם למשוך את העניינים.” עדה מרגישה שניר לא קשוב ולא מבין את החששות שלה. וככל שהוא לוחץ עליה יותר, כך גוברות ההתנגדויות שלה. בחדר הטיפולים זוכות תחושותיה למקום, ולאט לאט להכלה מצד עדה. הנרטיב שעדה מביאה מורכב: עדה נולדה לאם צעירה בת שמונה עשרה, והייתה הבת היחידה שלה. ילדה הורית שגידלה אמא חסרת מודעות לצרכיה. בגיל צעיר נטש אביה את המשפחה, נסע לאוסטרליה והקשר איתו התנתק לחלוטין. בטיפול הזוגי חשפה עדה את החרדות שלה מחתונה ומאימהות: “בניגוד לאמי שנכשלה כאם ורעיה, אני מתכננת לבנות זוגיות מוצלחת, ולמסד אותה רק כאשר אבשיל. אין לי כוונה להיות אמא צעירה, ולוותר על ה”אני” שלי”. בנוסף לכך פותחת עדה את החרדות שלה מתוך האסוציאציה בין חתונה לבין נטישה. ניר מצליח בתיווכי להיות קשוב, אמפאטי ומכיל. למרות שידע פיסות מידע מעברה, לא היה מודע לעוצמת השפעתו על בחירותיה. הלחץ שלו פחת, בעקבות התובנות שרכש, ואז הפכו התגובות האוטומטיות שלו לנשלטות יותר. גם התגובות הרגשיות וההתנהגותיות של עדה נהיו רגועות ושקולות יותר. כאשר החליטו במהלך הטיפול על מועד החתונה, נעשתה הבחירה מודעת וחסרת חרדות. עדה בחרה בעידודו של ניר להמשיך בטיפול פרטני, ולהעמיק את העבודה על ידי שתינו.
- אתי ועמוס – טיפול של זוג בשנות השלושים לחייהם במהלכו (בניגוד למיתוס ש”הגבר בורח והאישה רוצה להתחתן”) עמוס דחף לכיוון של נישואין, ואילו אתי הייתה עמוסת קונפליקטים פנימיים בנוגע לחתונה וחרדות. אתי גדלה במשפחה בה המסר היה “תפתחי קריירה, ותצליחי הרבה יותר מאיתנו כהורים”. המסר הנוסף שעבר בו זמנית היה: “הכי חשוב להתחתן וללדת ילדים. זהו היעוד של אישה”. אתי הרגישה את שני הקולות האלה נאבקים זה בזה והייתה משותקת. גם בתחום המקצועי הרגישה תקועה, ולמרות השאפתנות והכשרונות לא הצליחה לממש את עצמה. גם בתחום האישי תקעו אותה החרדות מהחתונה. במהלך הטיפול, בו עמוס היה שותף ועודד אותה “לעשות עבודה טיפולית”. הדגשתי בפני אתי את המלכודות שתוקעות אותה: האחת, רגשי אשם מתמידים, “שלא חשוב מה אני עושה – אני אשמה ולא מספקת את הסחורה”. אם תממש את האידיאל של חתונה וילדים, תרגיש אשמה שהיא לא מגשימה את הייעוד המקצועי שלה. ואם תממש את עצמה בקריירה, לא תתפנה לבניית משפחה. רגשי אשם, תחושה שהיא תמיד מאכזבת, מסר כפול בנוגע ל”אידיאל הנישואין” ול”אידיאל החתונה וילדים” – כל אלה תקעו את אתי. רק כשהייתה מודעת למלכודות האלה פחתו החרדות שלה מחתונה. ההכלה לה זכתה מבן זוגה הפחיתה את את ההתנגדויות למיסוד הקשר. גם עמוס הבין שעליו להיות סבלני ומתון יותר כלפי אתי. בטיפול התחברה גם החוויה של הלחץ מצד אימה והלחץ של עמוס, ואתי יצאה מחוזקת בהצבת גבולות לאימה: “אלה החיים שלי” הודיעה לה בתקיפות “ואני אחליט מה שאחליט..”, וכן במסר כלפי עמוס “תפחית את הלחץ”. הטיפול הסתיים כאשר התגברה אתי על חרדותיה ועמוס כיבד יותר את הקצב והצרכים של אתי מתוך הבנה אמיתית לקשייה.
מהם היתרונות של טיפול זוגי לפני חתונה?
טיפול זוגי מסייע לזהות את השורש של פחד מחתונה אצל נשים או גברים, מסייע להם להתמודד איתם ולמצוא את הדרך הנכונה להתקדם בזוגיות מתוך ביטחון והבנה משותפת. הנה מספר יתרונות:
- התמודדות עם השפעות העבר על ההווה הזוגי – הטיפול הזוגי בחרדות לפני חתונה עוזר לשפוך אור על המקומות האפלים. חרדה לפני החתונה נובעת מסיבות אחדות, אותן מזהים ובהן מטפלים, כגון: יחסים גרועים בין ההורים וקונפליקטים סמויים או גלויים ביניהם. וכן, גירושין במשפחות המוצא, שהופכים את הנישואין למקום (לעיתים) לא בטוח. בגידות של האם או האב הן מקור לא אכזב למתחים וחרדות. וכן, נישואין “בלית ברירה” של ההורים, לדוגמא: “ידעתי שאמא התחתנה עם אבא כברירת מחדל” אומרת אופירה (בת השלושים ושלוש), שהגיעה לטיפול הזוגי עם יורי (בן השלושים ושבע). “האבא הביולוגי שלי נהרג כשהייתי בת שנה, במסגרת שירותו הצבאי. אמא התחתנה עם מיקי זמן קצר לאחר מכן, לפני שיבשו דמעותיה…בלי לעבור תהליך של אבל, הלכה להתנחם אצל מיקי. הוא היה אבא מצוין, ואני קוראת לו “אבא”. אבל היחסים הזוגיים היו לא יציבים. אמא נתנה לו תחושה, אולי בלא יודעין, שהוא תחליף לאהבה הגדולה שלה”.
- שיח פתוח ומשחרר – הטיפול הזוגי מאפשר להוציא את תיבות הפנדורה ולפתוח אותן. החרדות זוכות ללגיטימציה ולביטוי מילולי, ובכך מפחיתות את הצורך של הגוף לבטא אותן באמצעות תסמינים פסיכוסומטיים. בן/בת הזוג הופך לשותף אמיתי לחוויות האלה, שיכולות סוף סוף לבוא לידי ביטוי במילים. השיח הפתוח הופך להיות נחלת השניים לא רק בחדר הטיפול, אלא גם כל אחד עם עצמו ועם האחר בבית. שיח מקרב תופס את מקום הכעס שהעכיר את האווירה.
- התמודדות עם פערים בזוגיות – בטיפול עולה הפער בין “הרודף” ל”נרדף”: בין האחד שמחזיק בתשוקה למסד את הקשר, לבין השני שסובל מחרדות מהנישואין. בטיפול אני מתרגמת למילים ולמושגים את המעגל הסגור והשלילי שנוצר, בו: ככל שאחד רודף יותר ומפעיל יותר לחץ, כך הפרטנר שלו בורח ונמנע יותר מהנישואין. הריקוד הזוגי מגיע בחדר לעוצמות ריגשיות ניכרות. כי הרודף יכול להרגיש דחוי ומושפל. הנרדף – מרגיש צורך להתגונן ולהימנע. הרודף לעיתים מפעיל אולטימטום, כגון: “אם לא תתחתן איתי, תוך חודשיים, אני מנתקת את הקשר, למרות שאני אוהבת אותך מאוד..” ואז מגיב הנרדף בכעס, ברגליים קרות, ומרגיש צורך גובר בשליטה לנוכח מה שנחווה אצלו כמתקפה. בשיאה של הדינמיקה הזוגית הזו, נחשפים בחדר הטיפולים המאבקים על “מי שולט”, מי צודק”, ובעיקר “מי ינצח” במאבק הכוחות. במקרים קיצוניים נכנס “הרודף” לאובססיביות וגורם ל”נרדף” לתחושות קשות של חוסר אונים. בטיפול מעלה כל אחד מבני הזוג את הנרטיב שלו בנוגע לנישואין, ואני מתקפת את החוויות של כל אחד מהם, תוך מתן מקום, לגיטימיות והכלה לשניהם.
בסופו של דבר ההחלטה אם למסד את הקשר או לא, היא נחלת בני הזוג. אני לא מחליטה או שופטת, וגם לא נציגת הממסד. אני מעניקה את ההזדמנות לפתוח את התחושות ולהבין את מקור החרדות. פעמים רבות מחליט בן/בת הזוג להשתחרר ממשא העבר, ולאפשר לעצמו לבחור למסד את הקשר: “ההכרה והמודעות שרכשתי” אומר מרק, “עוזרות לי להבין שלא אחזור על הדרך של הורי… אני לא אעשה את הטעויות שהם עשו, ואנחנו – גלי ואני – אנשים אחרים”.
אם גם אתם מרגישים פחד ממיסוד הקשר, אשמח שתפנו אליי. אני, הרצלה צח, מטפלת זוגית ומינית מוסמכת על ידי איט”ם (האגודה הישראלית לטיפול מיני), פסיכותרפיסטית המתמחה בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית (CBT) ומדריכה פרטנית וקבוצתית של מטפלים זוגיים ומיניים, סטודנטים ומתמחים. ניתן לקבוע טיפול זוגי בקליניקה הפרטית שלי בקריית ביאליק ובמרכז תל אביב. צרו קשר עוד היום בטלפון 054-4501925 או בכתובת המייל herzela.zach@gmail.com .יחד, נבנה את הקשר הזוגי שלכם ונכין אותו להצלחה וליציבות בחיי הנישואין. לפרטים נוספים לחצו כאן.