ישנם הורים גרושים שגם שנים רבות לאחר שפורמאלית הסתיימו הגירושין, ממשיכים במאבקים מתישים וארוכים. הורים שיחסיהם מתאפיינים בקונפליקט גבוה, משתמשים במשך שנים בזירה המשפטית כדי “להראות לו / לה” ו”לעשות דווקא”. לכאורה המניע הוא “להגן על הילדים מפני המפלצת”. למעשה הנפגעים העיקריים הם הילדים. ההורים מופעלים על ידי “האני הפגוע”, חוסר האונים, הכאב, החרדות והזעם. ההורים מנוסים מהפגיעה והעלבון, ולא מסוגלים לסגור את המעגל הזוגי ולהתמקד בצרכי הילדים כנפרדים.
“אני אחסל את המכשפה שהוא חי איתה…”
אומרת לי יעל, שנים לאחר גירושיה הכואבים מניר. “הדרך הכי יעילה שלי לפגוע בניר היא, לא לתת לו לראות את הילדים… ניר אינו מוותר, נאבק באמצעות עורכי דינו בבתי המשפט, מפעיל את פקידת הסעד, והמלחמה ביניהם אינה מסתיימת.
בהדרכת ההורים מצליחים ההורים הגרושים לנהל סגנון הידברות בוגר, ולהוציא מהלקסיקון את הביטויים המשפילים באווירה הרגועה יחסית שנוצרת בהדרגה בתהליך הדרכת ההורים, מתפתח שיח שמבוסס על הקשבה הדדית, כבוד, הבנה ומודעות לצרכי הילדים.
ההורה הגרוש הלא מודע לצרכים של ילדיו, רואה את הילד כשלוחה של עצמו, ולכן גם שותף לרגשותיו ולמחשבותיו. בנוסף לכך מאמין ההורה הבלתי מודע שהמציאות שלו היא המציאות האמיתית היחידה, ואינו יכול לתת אמון בכוחותיו של הילד, ובזויות הראיה הלגיטימיות של ההורה האחר. ההורה מגיע עם תפיסת עולם טוטאלית, של “הכול או לא כלום”, ואינו יכול להאמין שאפשר ליצור אינטגרציה בין “האמת שלו” ו”האמת של בן / בת הזוג”.
בתהליך הדרכת ההורים גוברת המודעות של ההורים הגרושים, וישנה עבודה על הנפרדות של ההורים מילדם:
“אתה זועם על גרושתך,
אבל אתה הוא אדם נפרד מהילד שלך,
והרגשות שלו אינם זהים לרגשות שלך”.
כמו כן ישנה הגברה של האינטראקציה במקור “הכול או לא כלום”: אתה מייצג חלקים מסויימים עבור הילד, וגם האקסית שלך מייצגת חלקים לא פחות חשובים עבור ילדכם. החיבור של החלקים האלה, יאפשר לילדך להיות “אני שלם”, ולא יצור אצלו קרע הרסני.
הדרכת הורים בקונפליקט גבוה היא חיונית למען בריאותם הנפשית של ילדי הגירושין.