“הילד הטוב” של האמא הגרושה

לאחר הגירושין עובר הילד הסובל מאובדן שלמות המשפחה תהליך מורכב. כל אחד מהילדים מתמודד עם האובדן באופן שונה, בהתאם לגיל, סדר הלידה ואישיותו. האם הגרושה דואגת לרוב בראש ובראשונה לילד הפרובוקטיבי. כלומר לילד המבטא את זעמו לאחר הגירושין באופן הרסני גלוי: אלימות מילולית, אלימות פיזית, היעדרות תכופה מבית הספר או אי הכנת שיעורים, או ביטויים גלויים של זעם כלפי דמויות סמכות או ילדים בני גילו. כמו כן מודאגת האם, בשלב הראשון לגירושיה, מהילד המתנהג באופן רגרסיבי: מרטיב או מלכלך למשל. לעומת זאת, מתקשה האם לגלות את מצוקתו של “הילד הטוב” שלה.

מדובר בילד הנוטה לרצות, לפייס, ולהתנהג “למופת” לאחר הגירושין. הילד חש את מצוקתה של אמו. מתוך רגישות לצרכיה, אינו מכביד עליה. “הילד הטוב” קורא את מסריה המילוליים ובעיקר הלא מילוליים של אמו, כגון: “זו תקופה קשה עבורי. אני זקוקה לשקט. אני רוצה נחמה ותמיכה. אני לא מסוגלת להכיל תסכולים וביטויי כעס. אני מצפה ממך להיות הילד הבוגר והאחראי, בלי שתעמיס עלי”.לעיתים מתרגמת האם למילים את הספליט בין “הילד הטוב” ו”הילד הרע”, ואומרת לו: “מספיק שיש לי צרות עם האח הקטן שלך, ממך אני מצפה להיות בוגר ואחראי! ” לרוב, אם כי לא בהכרח, נופל התפקיד בחלקו של הבכור. “הילד הטוב” קולט באופן לא מודע, שאם לא יסחוב על גבו את אמו, היא תקרוס. לכן ייתכן שימנע מלדרוש ממנה תשומת לב ודרישות שונות.

ל”ילדים הטובים” האלה אנחנו אמורים לדאוג יותר מאשר לאחרים. המחירים שהם משלמים: ויתור על “האני” שלהם, וויתור על הצרכים הרגשיים שלהם למען הטיפול באימם. נוצר היפוך תפקידים. לא זו בלבד שהאם, האמורה לטפל בו בעת מצוקה, איננה פנויה לצרכיו, אלא להיפך: הילד חש צורך להגן עליה, תוך הקרבת עצמו למענה. לעיתים זוכה “הילד הטוב” לחיזוקים חיוביים מצד האם והסביבה (כגון: “כל הכבוד על הבגרות שלך..”), המגבירים את התנהגותו.

מהו תפקידו של הטיפול הפרטני באם לאחר גירושיה?

הטיפול באם הגרושה נועד, כדי לשבור את המעגל הסגור השלילי הזה: להעניק לה הזדמנות לעיבוד רגשותיה, ולקבלת תמיכה וייעוץ. כאשר צרכיה הרגשיים נענים בטיפול, גוברת המודעות שלה לצרכים של ילדיה. במסגרת הטיפול יכולה האם להביע את כאבה על האובדן, אכזבתה, כעסיה, ואת שאר תחושותיה. במהלך הטיפול יכולה האם בהדרגה לשחרר את הילד מהתפקיד הבלתי מותאם, ולאפשר לו להיות “ילד אמיתי”.

כמו כן יכולה האם, הנעזרת בעצמה, לעזור לילד לעבד את רגשותיו, ולאפשר לו להישען עליה. באמצעות הטיפול יכולה האם לחזור למסלול הרגיל של החיים, לתמוך בילדיה ולגדל אותם באופן בריא.