בני זוג מגיעים לטיפול, כדי שיתחולל שינוי בחייהם ומצוקתם תפחת, ולכן מפתיע (לכאורה) לגלות שוב ושוב עד כמה חזקות ההתנגדויות העולות בטיפול הזוגי. ההצהרה הגלויה לשנות, עומדת לעיתים קרובות בסתירה לצורך המודע או הלא מודע לשמר את הבעיה. לעיתים מתאחדים בני הזוג כנגד המטפל הזוגי, בלי לאפשר לו להתערב.

התופעה נראית, לפעמים, תמוהה, כאשר בני הזוג מקפידים להגיע בהתמדה, משלמים כדת וכדין, או מצהירים על התועלת שבטיפול. ובכל זאת מורגשת בחדר הטיפולים ההתנגדויות על דורותיהן השונות: הכחשה, הסתרת מידע, דיבור אינטלקטואלי שמכסה על הרגשות, התנגדות לבצע תרגול (בשיטות קוגניטיביות התנהגותיות, למשל) ועוד.

לדוגמה: (הפרטים המזהים שונו, כמובן, לבלי הכר).

דורי ולירון בני הארבעים הגיעו אלי לטיפול הזוגי, כדי להתמודד עם בעיית חוסר האינטימיות ביניהם, שהחריפה בארבע-חמש שנים האחרונות. “אנחנו עדיין חברים ושותפים לחשבונות ולגידול הילדים” מספרת לירון, “אבל המגע כמעט אפסי”…לכאורה, רצו לחדש ימיהם כקדם בעזרת הטיפול, אבל למעשה, החרדה שהסכר יפתח ותהייה הצפה הייתה רבה. לדורי הייתה צנזורה עצמית מאוד חזקה, והוא חשש לחשוף את הפגיעות שלו. ללירון הייתה תחושה שלדורי סודות שהוא מסתיר ממני וממנה.

חלף זמן עד שההגנות פחתו, ודורי הרגיש יותר בטוח להיפתח ולשתף. האתגר של לירון היה להכיל בעזרתי את הקשיים של דורי בזוגיות, את תחושת השעמום והרוטיניות שהוא חש, ואת הפנטזיות שלו על נשים אחרות. החשיפה ערערה את “השקט” שהיה בזוגיות, אבל אפשרה ליצור מציאות חדשה אוטנטית וחיה יותר, שהחזירה את האוטנטיות בהדרגה לזוגיות.

דוגמהנוספת מתייחסת לצורך של אחד מבני הזוג להסתיר מידע “נפיץ”, שקשה לשתף ולחשוף אותו, עקב בושה, סטיגמה או רגשי אשם. כך, למשל, הגיעו ליהי ושרון בני השלושים (בערך) בשלב מוקדם יחסית של הזוגיות, עקב כעסים של שרון וקנאה אובססיבית שלו ורתיעה ממגע של ליהי. ההתנגדויות של ליהי התבטאו בהימנעות מדיבור על הקושי האמיתי במגע, ושל שרון – לספר בכנות על התקפי הזעם וביטויי הקנאה הפתולוגית שחש. שניהם האשימו זה את זו, והמלכוד נמשך.

במשך הזמן הרגישו אמפתיה עמוקה למצוקה של כל אחד מהם והכלה, שאפשרו להם להפחית את ההתנגדויות שלהם. כמוכן שינינו את מערך הטיפול: פגישה משותפת, פרטנית עם שרון ופרטנית עם ליהי וחוזר חלילה. בפגישות הפרטניות יכולים היו כל אחד מהם להיפתח ולספר בהדרגה עם הקשיים העמוקים שלהם: שרון סיפר על הבגידה של האקסית שלו, שגרמה לחוסר אמון שלו בנשים. ליהי סיפרה על פגיעה מינית, שחוותה במהלך שירותה הצבאי, שיצרה אצלה טראומה עמוקה ורתיעה ממגע. בהסכמה עלו בפגישות הזוגיות החומרים שנחשפו בפגישות הפרטניות, ונוצרה הכלה הדדית ואמפתיה של כל אחד מבני הזוג עד לשינוי משמעותי ביחסיהם.

**ההכלה והאמפתיה הם המפחיתים את ההתנגדויות בטיפול הזוגי, והעוקפים את ההגנות.

**ההכלה והאמפתיה יוצרות תחושת ביטחון אצל כל אחד מבני הזוג, ומפחיתות את החרדות היוצרות התנגדויות.

**התהליך הזוגי הרגיש והסבלני עוזר בהדרגה לקלף את קליפות ההתנגדויות, בלי שהשניים ירגישו ערומים ומוצפים מידי.

**בתהליך הטיפול הזוגי באות ההתנגדויות לביטוי, ויוצאות מהחושך אל האור:

**נעשה זיהוי של ההתנגדויות והמשך שלהן, כדי להגביר את המודעות אליהן.

**מובהרים ברגישות המניעים להתנגדויות של כל אחד מבני הזוג, תוך לגיטימציה שלהם

**נעשה חיבור של ההתנגדויות לזיכרונות הילדות או זיכרונות העבר האחרים (כגון פגיעה מינית, בגידה או אלימות).

**ניתן פשר וניתנת משמעות להתנגדויות, מתוך הצורך העמוק להגן על האדם, לאפשר לו שליטה ולתת לו כוח (כאשר הוא חש חסר אונים).

הטיפול הזוגי עוזר להתמודד עם ההתנגדויות של כל אחד מבני הזוג, ולהתגבר עליהן, תוך הבנת המקור של ההתנגדויות ועיבודן.

שתף את המאמר ברשתות החברתיות:

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on google
Share on whatsapp

צור קשר