החיזור הגורלי של הקנאי האובססיבי הופך לעיתים להידרדרות, תוך אובדן שליטה, במדרון חלקלק עד להתרסקות קטלנית. הקולנוע נותן ביטוי לקנאה האובססיבית בסרטים דרמטיים, באמצעותם אפשר להמחיש את הדינמיקה של אהבה שנאה, הליכה עד הסוף והתמכרות אובססיבית של הקנאי הפתולוגי.

כך, למשל, בסרטו הגאוני של במאי הקולנוע הפולני קישלובסקי, “ספור קצר של אהבה” (1988): הגיבור בדרמה, טומק, הוא צעיר בן 19 שצופה בשכנתו באמצעות טלסקופ. טומק הינו עובד דואר צעיר, שננטש וחי כמאומץ בבית זקנה בודדה. הצעיר עוקב אחרי השכנה האטרקטיבית, מאהבה וחייה, והופך לעד לחייה הרומנטיים. לו עצמו אין שום דבר משל עצמו, וכל חייו מושקעים באובססיביות בחייה שלה. הדרמה מסתיימת בהתאבדות שלו (קישלובסקי. 1988. סיפור קצר של אהבה . הפרק השישי “ניאוף” מתוך “עשרת הדיברות” של קישלובסקי.

מניתוח הדינמיקה הנפשית של טומק עולים מאפייני הקנאי האובססיבי: חוויה פנימית של דכאון, ריק, “אין בי” ולכן אני מקנא ומרגיש צרות עין באחר שיש בו, ומכאן נובע הצורך הלא מודע להרוס את האחר ואת העצמי. בקנאה האובססיבית המודגמת ב”סיפור אהבה קצר” ישנה התנהגות מסוכנת שהולכת ומחריפה, צורך לעקוב אחרי הקורבן, וללכת עד הסוף. מצד אחד, אובדן שליטה של הקנאי האובססיבי, ומצד שני, צורך בשליטה טוטאלית: לדעת איפה נמצא הקורבן (האישה, במקרה הזה), מה מעשיו המדוייקים, ומהם החוקים המוכתבים לו.

מהם המאפיינים של הקנאי האובססיבי?

מגוון הרגשות הבסיסיים שלו מצומצם: ראשית, עקב איום על העצמי, ושנית, בגלל בושה ופחד לבטא רגשות, ביחוד “רגשות נשיים”. הקנאי האובססיבי נוטה לרגש צבוע בגוונים קודרים. האהבה, נתפסת כמפחידה, וצבועה בגוונים המאיימים של תלות, הזדקקות, חרדה מבגידה, אכזבה וקנאה.

חלק גדול מהגברים הקנאים האובססיביים הם בגרעין הפנימי נזקקים נואשות לאישור בת הזוג לגבריות, לקיום, ל”אני בסדר, כאשר את מאשרת את החוויה. כי בעצם אני מרגיש פגום, חסר ערך ולא שווה כלום.. ואת הראי שלי”.

יחד עם זאת, ההזדקקות יוצרת תלות. כאשר התלות טוטאלית, מרגיש הגבר שאם בת הזוג “מסתכלת על מישהו אחר, היא עוזבת”… כלומר: חרדת הנטישה מופעלת, כאשר החשד להעלמותה או התרחקותה גובר. ואז נוצרים אינספור חשדות, שנובעים מחולשה, כאב, אובדן, דיכאון ובדידות. כדי להרגיש כוח ו”גבריות” נשלפים דפוסי ההתנהגות הכוחניים, הכועסים והאלימים. הקנאה והחשדות, הרכושנות וההטרדה המאיימת מנבאים סכנה.

מה נותן הטיפול?

אופייניים חלק גדול מהקנאים האובססיביים הצפה ריגשת, בלבול, חוסר יכולת לאיזון רגשי ואמביוולנטיות. “אני מרגיש מבולבל וחסר אונים”. אומר גל במהלך הטיפול. וכשאתה מבולבל וחסר אונים”, אני משקפת לו, “מה קורה לך… מה המחשבות.. מה הרגשות… מה קורה לך בגוף… המיקוד עוזר לגל בהדרגה לעשות סדר פנימי. ביטוי הרגשות עוזר לגל להרחיב בהדרגה את הרפרטואר הריגשי שלו: לשייך, להמשיג ולהתחבר אליהם. הזיהוי מפחית את חוויות ההצפה והבלבול הרגשי.

השלב הבא הינו מציאה של חלופות: במקום לתרגם את ההזדקקות והבלבול לכוח מזוייף, לבטא במרחב הבטוח בלי בושה את הכאב, החרדה, הפחד מכישלון והבדידות. בת הזוג העדה לתחושות האוטנטיות, יכולה לבטא את החרדות והבדידות שלה.

בטיפול מקבל הקנאי האובססיבי כלים לתיעול הכעסים שלו. מוצבים לו גבולות בין “האני” שלו ו”האני” שלה, כלומר: מובהר לקנאי האובססיבי שבת הזוג שלו איננה בבעלותו, איננה הטריטוריה הכבושה שלו, וזכותה לחיים משלה.

הטיפול הזוגי לא תמיד מתאפשר בקנאה האובססיסית בסטינג המקבל. כאשר האישה מרגישה חרדה ומאוימת, ואיננה יכולה להיפתח בנוכחות הגבר הקנאי, נידרשת הפרדה לשני מטפלים שעובדים במקביל, או: למטפל שמקבל גם כל אחד מבני הזוג בנפרד. הטיפול בקנאה האובססיבית, דורש התחברות לשפה של הקנאי האובססיבי, והבנה של הדינמיקה הזוגית האופיינית ליחסים המורכבים של שנאה-אהבה.

לעיתים משולבת בטיפול בקנאי האובססיבי שיטת הטיפול התרופתי, להפחתת מחשבות השווא הפראנואידיות והחרדה. בכל מקרה, אני מאמינה שהטיפול בקנאה האובססיבית אינו רק בגבר או רק באישה: הריקוד הזוגי של דחייה- רדיפה, תלות ובריחה, חרדה מאינטימיות וחרדה מנטישה, כל אלה מתקיימים בשדה של הזוגיות. הדינמיקה הזוגית היא הבסיס להבנת הקנאה האובססיבית.

שתף את המאמר ברשתות החברתיות:

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on google
Share on whatsapp

צור קשר