בני זוג רבים מגיעים אלי לטיפול בתום השלב של ירח הדבש. התחושות הבאות לידי ביטוי, כאשר מסתיים השלב של “הזוגיות המאושרת והמושלמת”, רוויות כעסים, אכזבות ותיסכולים: “איך נחתנו מהכוכבים והירח לקרקע הקשה?”אומרת בכאב לימור. “האמנתי שתמיד נהיה הזוג המושלם, כפי שהיינו בתקופת ההכרות הראשונה שלנו”,אומר יוסי בעלה מזה כחצי שנה. יוסי ולימור, כבני זוג רבים, חשים שהתפכחותם מהפנטזיה המשכרת של ירח הדבש, קשה, ואינם יכולים לצלוח את השלב של “הנפילה” בכוחות עצמם. ואז, בצדק, נעשית הפניה לטיפול הזוגי, בו נרכשות מיומנויות להתמודד עם השינויים וההתמודדות איתם, תוך הבנת המשמעות והערך של היציאה משלב ירח הדבש.
בשלב ירח הדבש, אנו רואים את בן הזוג כפי שהיינו רוצים שיהיה. לפיכך, זהו שלב הפנטזיות, אנו מייחסים לבן הזוג תכונות רבות שהיינו רוצים שיהיו לו. ולכן זו תקופה של שמחה, תחושה של מילוי הפנטזיות, בה הרצון להעניק לבן הזוג גדול, כדי להתפס הכי קרוב לפנטזיה של בן הזוג. בתקופת ירח הדבש ישנן תוכניות ותקוות רבות, ומטבע הדברים מרוצים להיות בה. “היינו רוצים”אומרים יוסי ולימור במהלך הטיפול, “שהתקופה הזו תימשך לנצח. ולמעשה הייתה קצרה כל כך. לא הכינו אותנו לקראת הבאות”… ולמעשה, שלב ירח הדבש הינו שלב קצר יחסית. בטיפול הבינו בני הזוג, כמו רבים אחרים שמגיעים לטיפול לאחר ההתפכחות, שבמציאות אף אחד לא יכול באמת לספק את הפנטזיות שלנו. גם אם בן הזוג מאוד אוהב, הוא אינו מסוגל לספק את כל הפנטזיות, כגון להיות כל הזמן קשוב, רגיש, אבהי (או אימהי), גברי (או נשי) בעת ובעונה אחת. ואז נוצרת אכזבה: בהתחלה, בהבזקים קטנים. אנחנו עושים הכחשה, כדי שהפנטזיה תישמר. אבל באיזשהו שלב מחלחלת אלינו ההכרה, שבן הזוג יאכזב אותנו בנקודות מסויימות. ואז, תגובת המוח העתיק, שיודעת לשדר רק “ביטחון” או “סכנה”, משדרת לנו תחושת סכנה, (כפי שטוען הנדריקס, אבי תורת האימאגו). פתאום אותו אדם שאנו אוהבים כל כך נתפס אצלנו כמסוכן. למזלנו, יש לנו מנגנון בקרה קוגניטיבי המסייע לווסת את תחושת הסכנה. בכל מקרה, בטיפול הזוגי מחוזקים מנגנוני הבקרה הקוגניטיביים, וההכרה מגינה ומרככת את תחושות הכאב והכעס.
אל תזלזלו בתקופת “ירח הדבש”! בשלב זה נוצרות האינטימיות והקירבה. בשלבים הבעייתיים יותר, אני נוטה פעמים רבות להחזיר את בני הזוג לשלב ההתחלתי, בו ניזכרים בני הזוג: “אני יודעת מה חיפשתי ביוסי… גם אם אני מבינה שבמציאות אינני יכולה לקבל הכל”…
לאחר שלב ירח הדבש מגיע שלב “העוקץ”: שלב מאבקי הכוח. כאשר מצטברות יותר ויותר אכזבות מהפנטזיות שלא מתממשות, אנחנו מתחילים לחפש את הסיפוק מהטריטוריה. “מה יש לי להרוויח מהביחד שלנו?” שואל יוסי באכזבה. כאשר נוצר אי בטחון, מנסה כל צד להבטיח לעצמו טריטוריות שליטה. מתחילים לגלות שבן הזוג לא יוכל למלא את התפקיד שהועדנו לו בפנטזיה שלנו. המוח העתיק (בניגוד למוח הגדול) משדר לנו אותות סכנה. נעשית בו הפרדה גסה (ספליט) בין “אויב” ל”אוהב”. “אם אתה לא המציל שלי”, מרגישה בת הזוג שהתפכחה מהחלום, “אתה השונא והמפלצת”. לטובתנו מתגייס החלק המרגיע של הבקרה, ההופך את המריבה לנסבלת.
היתרון בשלב ההתפכחות ומאבקי הכוח: מתחדדת השונות בין בני הזוג. “אתם לא תאומים סיאמיים”, נאמר בטיפול, “הצרכים שלכם אינם זהים, כפי שפינטזתם. באופן טבעי נוצר ביניכם מאבק כוח”. וכן, התכונות המנוגדות, שהיו אטרקטיביות בשלב “ירח הדבש”, הופכות להיות לא אהובות.
“מור השלים אותי בהיותו שקול ולא בזבזן”, אומרת שירה, “אלא עכשיו אני מבינה שהוא סתם קמצן”. אותן תכונות עצמן הופכות למפחידות, כי הן מפריעות לנו לשלוט, וזה נוגד את מה שטיפחו בנו.
חשוב לזכור בסיפור על הדבש ועל העוקץ שבתקופת מאבקי הכוח ישנו סיכוי לרכוש דרכים להתמודד עם קונפליקטים באופן בוגר. וכן, חלוקת טריטוריות וחלוקת תפקידים חכמה. בנוסף לכך, נרכשת בטיפול הזוגי ההכרה, שאפשר לחיות ביחד גם אם ישנן אי הסכמות. וכן מתרחבת היכולת להגיע לפשרות, כי אי אפשר לקבל כל מה שאנחנו רוצים.
בני זוג רבים שמגיעים אלי, תקועים בשלב מאבק הכוחות, ומתקשים לצאת מהפנטזיה שהחיים הם גן עדן, וירח הדבש עשוי להימשך לנצח. הטיפול הזוגי עוזר לקבל את האחר, להתפשר, לגבש טריטוריות ותפקידים, ולעבור בהצלחה לשלבי החיים הבאים כבני זוג.