טיפול בתהליכי הפרייה

קבוצת תמיכה לנשים בטיפולי פיריון

קבוצת תמיכה לנשים בעת טיפולי פריון כוללת מנחה מקצועית ונשים אחדות (שש עד עשר), שמהוות קבוצה קטנה ואינטימית. הנשים בקבוצה בוחרות לעבור את התהליך הקשה והמאתגר עם “אחיות לצרה” ובליווי שלי כמנחה שמומחית בטיפול זוגי ומשפחתי, בהנחיית קבוצות ובליווי של זוגות ויחידים בתהליך של טיפולי הפריה.

הקבוצה מעניקה תחושת השתייכות ל”אחיות לצרה”:

“לכולנו בעיה דומה”, אומרת אביבה (כל השמות במאמר בדויים), “ולכן קל לי לדבר בקבוצה. בתהליך שאנו עוברות, כל אחת כאן הפכה לנפש תאומה שלי”.

לתחושת האחאות מתייחסת גם גילי, שמשתפת אותי ואת חברותיה לקבוצה:

“עבורי תהליך הטיפולים הוא מסע, שמפגיש אותי עם קשיים רגשיים עצומים, מעבר לקשיים הפיזיים והכלכליים. אני זקוקה לתמיכה של האחיות בקבוצה כדי לשרוד ולהתגבר”.

נושא נוסף שחוזר ועולה בקבוצת הנשים קשור להשוואה בין ההתמודדות כנשים וההתמודדות של הגברים/בני-הזוג, וכן לשפה המשותפת בין הנשים:

“מומי חושב שמסע האלונקות שעבר בצבא היה שיא כל השיאים מבחינת הקושי. כיום, כשאני מתמודדת עם האתגרים שבטיפולי פריון, נראה לי שאין לו מושג מהם הקשיים הרגשיים שאני צריכה לצלוח במשך חמש השנים של הגיהנום הזה…”, אומרת חגית בדמעות.

“אני מבינה אותך לחלוטין”, מצטרפת אליה באמפתיה שלומית. “גם אסף התמודד עם הרבה קשיים בשנים האחרונות במקום העבודה שלו, ואני לא מנסה להפחית מערכם. מופעל עליו לחץ אטומי בסטרט-אפ שלו. אבל יש משהו בהתמודדות שלי עם טיפולי הפריון של ה-IVF, שנמשכים כבר שנה וחצי, שהוא בעיניי הכי קשה! זו החוויה הקשה ביותר שאני התמודדתי איתה, ואולי קשה יותר מהאתגרים שעומדים בפני אסף”.

לעתים מרגישות הנשים בקבוצת התמיכה, כמו חגית, שלומית ואחרות, שהחוויה המשותפת שהן עוברות בעת טיפולי הפריון היא הקשה ביותר, ואפילו בן-זוגן – קשוב ומבין ככל שיהיה – אינו מצליח להבין. הנשים חשות לעתים שהן זקוקות ל”מעגל התמיכה הנשי”, כדי להעלות בפתיחות את רגשותיהן, לעבד אותם ולהיות מובנות ומוכלות.

התחושה ש”זר לא יבין זאת” לובשת משמעות כפולה: האחת, החוויה הקשה מנשוא של טיפולי הפריון מובנת רק למי שחווה אותה. השנייה, שהטיפולים נעשים בגוף האישה, והסבל שלה גדול פי כמה מזה של הגבר. הסוגיה הזו נדונה בקבוצה, ומעלה תוך התלבטויות ודעות שונות, שאלות רבות בהנחייתי:

· האם אפשר להשוות בין הסבל של האישה והגבר?

· מהי מידת השיתוף הפעולה של בן-הזוג שלך בתהליך שאת עוברת, ואיזה השלכות יש לשיתוף על הזוגיות?

· אילו השלכות יש לתהליכי ההפריה על הזוגיות מבחינת הקירבה, האינטימיות, הסקס המתוכנן במקום הסקס הספונטני ועוד קשיים שעולים.

· מהם משאבי התמיכה שלך מבחינת המשפחה, החברות, מקום העבודה שלך?

· עד כמה את מרגישה שלגיטימי עבורך לבטא בקול רם את החששות והחרדות, הכאב והדיכאון, האכזבות הבלתי-פוסקות, הכעס שלך והבדידות?

בקבוצה בה “כולן בסירה אחת” קל הרבה יותר לתת מקום לקולות האלה, ולזכות באמפתיה, רגישות והבנה מצד “האחיות לצרה”. הקבוצה מהווה מיכל משמעותי שנאספות בו כל התחושות המורכבות והטעונות של הנשים בתהליכי טיפולי הפריון. הנשים בקבוצה מתביישות או מרגישות אי-נוחות לדבר בפתיחות על הנושאים האלה בפני גברים.

ההנחיה המקצועית תורמת מאוד לתהליך שנוצר בקבוצה. כמנחה אני מחברת את קטעי הסיפורים ויוצרת מהם סיפורים בעלי משמעות חדשה. כל אחת בקבוצה מראה את החוט היחודי לה, וכמנחה אני עוזרת לטוות מהחוטים רשת של תמיכה לה שותפות כל נשות הקבוצה. אני מאזנת ומווסתת, מובילה ומנווטת את התהליך הקבוצתי. כמו כן, אני ממקדת לנקודות מרכזיות ומשמעותיות, משקפת תכנים וחוויות שעולות, מפרשת ומעניקה מהידע והנסיון שלי כבעלת מקצוע זויות ראייה חדשות ונוספות. בדרך כזו אני מרחיבה את המודעות לגבי הבעיות וההתמודדות איתן, ומעמיקה את התובנות שעולות מחברות הקבוצה. בקבוצת התמיכה לנשים בטיפולי פריון מתרחב מאגר הכלים והטכניקות, הן בעזרת כל אחת מנשות הקבוצה והן בעזרתי, כמנחה מקצועית. ביחד אנחנו כותבות את הסיפור החדש של ההתמודדות כנשים עם בעיות בפריון.