צעירים רבים מתקשים ליצור קשר אינטימי. חלקם כל כך מלאי חרדה מאינטימיות, שהם נמנעים להגיע אפילו לדייטים. אחרים מרבים ללכת לדייטים, אבל תוקעים לעצמם מקלות בגלגלים, ואחרי דייט או שניים – אין המשכיות. לעיתים, ישנו קשר לכאורה, אבל אין בו ממש, ולא נוצרת שום אינטימיות. לרוב, אין מודעות לאלה שמגיעים לטיפול אלי מהסיבות האלה, מהם המיכשולים. הדגש שהם שמים הינו על גורמים חיצוניים, לרוב שליליים, כגון: “אני שמנה”, “אני לא נראה מספיק טוב, ולכן הבחורות לא נמשכות אלי”, “אין לי דירה ומקצוע משתלם” וכו’. בתהליך הטיפולי נחשפות הסיבות העמוקות יותר, המקשות ליצור קשר משמעותי. על הסיבות האלה אנחנו עובדים בטיפול, תוך זיהוי “המוקשים”, הגברת המודעות להיווצרותם, ורכישת דרכים להתמודד עם הבעיות ביעילות.

מהם המאפיינים שאני מזהה אצל סינגלס רבים, שמתקשים ליצור אינטימיות?

** לחלקם (ממש לא לכולם) קושי כבר בשלב הראשון: חוסר יכולת לזהות את הסימנים אצל הבחור/ה שפוגשים. “אני מרגיש כמו דיסלקטי. אני רואה את האותות של האישה, ולא מצליח לפענח אותם”… “אני שומע ברקע את החברים שלי מגחכים, שלא קלטתי את המסרים, ולא נעניתי לבחור/ה שבפאב”… “לא הבנתי את המשמעות, עד שתירגמו והסבירו לי”… “הרמזים חולפים לידי וחומקים”… נידרש תיווך מילולי, כדי להבין את המסרים, בעיקר הלא מילוליים, כאילו מדובר בשפה זרה.

**דימוי עצמי נמוך: הבסיס לחרדות הוא לעיתים קרובות (לא תמיד…) דימוי עצמי פגום, שמרתיע ליצור קשר כבר מההתחלה וגורם להימנעות. משפילים אותם אני שומעת מגברים ונשים רבים, ומעידים על כך, הם לדוגמה: “אני מרגיש בלתי ראוי להיות בן זוג של מישהי שאני יכול לרצות, כי אני שמן ולא מושך”…או: “אני לא ראוי לה.. אני נוהג להעריך אנשים על פי ההשגים הכלכליים שלהם. מכיוון שאני כמעט בן ארבעים, ועדיין לא התבססתי מבחינה כלכלית, אין לי מה להעניק”…לעיתים קרובות מיוחס ה”לא ראוי” למראה חיצוני, סטטוס חברתי, ליקויי למידה או קשיי קשב וריכוז ועוד. לעיתים אין קשר לנתונים אובייקטיביים, אלא לחוסר ביטחון שהתהווה עקב מסרים במשפחה: “תמיד הופנתה ביקורת כלפי”, “הישוו אותי לאח הגאון שלי, ולעומתו הייתי עלובה”…”נוצר אצלי דימוי של ילד לא חכם, לא שווה, למרות שבאוניברסיטה הגעתי להישגים יפים, כי שמעתי תמיד מאבי שאני פחות טוב מאחרים”… הערך העצמי הפגום יוצר חרדות, שהן המיכשול העיקרי.

**החרדה משתקת, וגורמת להימנעות מקשר. “החרדה גורמת לי להימנע מיוזמה להתחיל קשר”.. “אני מרגישה דופק מואץ, כאבי בטן נוראיים, זעה מוגברת לפני שאני עומדת להגיע לדייט”… “אני נבוך שאתגלה ככישלון”… “החרדה כל כך מציפה אותי, שאני מתנתק… נכנס למצב של חוסר קליטת השדרים”.. האמונה הפסימית של כישלון, מגשימה את עצמה. לכן כישלון מוביל לחרדה, שמובילה לכישלון ולחרדה בעוצמות עוד יותר גבוהות. בטיפול נעשה שינוי של האמונות השגויות, כדי לפרוץ את המעגל הסגור השלילי.

**החרדה גוברת לעיתים קרובות לחוסר עוררות מינית: “אפילו במועדוני חשפנות, כאשר ניגשות אלי רקדניות בטן ורוקדות לי על הרגליים, אני כל כך נבוך שאין לי זיקפה. לעומת זאת, באוננות אין לי שום בעיה”… ההתנתקות עקב החרדה מפילה “מסך שחור, ואז אני לא מרגיש כלום, לא חשב כמה היא מדליקה”. ולהיפך, לעיתים, “ככל שהיא יותר יפה ומושכת, ככה אני ברמת חרדה גבוהה יותר, ואז פחות מחובר לעצמי”.

**בריחה עקב החרדה: ההתמודדות הבלתי יעילה עם החרדה היא בריחה נפשית או פיזית. “אני בורח לרוב מזירת הקרב, כשמישהי מנסה להתחיל איתי”… “אני הולך לדייטים לעיתים רחוקות מאוד…” העמדה שלי כלפי דייטים שלילית: אני יודע מראש שאכשל, ומעדיף לא לנסות בכלל”… “לפעמים אני פשוט לא נוכח… לא מרגיש כלום… כאילו הגוף נמצא אבל אני לא נוכח… מנותק…” “הניתוק שלי מתבטא במחשבות על מקום וזמן אחר”…

המטופל/ת לומד לזהות במהלך הטיפול את המנגנון שגורם לבריחה נפשית ופיזית. נוצרת בהדרגה יכולת לשלוט במנגנון הבלתי יעיל הזה, שמחבל ביכולת לבנות אינטימיות. כל אחד רוכש את הדרכים היעילות ביותר עבורו לניטרול המנגנון ההרסני.

**אלכוהול כאמצעי הגנה: “במועדונים קצת יותר קל לי להשתחרר”. האלכוהול ממסך את החרדות, ונותן תחושת הגנה. “השתיה עוזרת לי להתנתק, ואז אני מרגיש פחות מאויים מהאינטימיות. האפקט שלה מתערב ברעש שבמועדונים, הצפיפות והתחושה שאנחנו לא לבד. אבל עדיין לא התנסיתי במערכת יחסים אינטימית”.. נוצרת, אם כך, אשליה של התקרבות, אבל ההתפכחות מפגישה עם המציאות, ואין התנסות ממשית בהתקרבות, בנית קשר ואינטימיות.

**תפיסות ואמונות בנוגע לגבריות: הנחות יסוד שגויות בנוגע לגבריות, מייצרות את החרדות לאכזב, להיכשל ו”לא להיות גבר”. “אני מרגיש לא שווה, כי כגבר אני אמור לספק את הרווחה הכלכלית במשפחה”. כשאני שואלת על מה מבוססת האמונה הזו, התגובות הן: “מסרים שעברו במשפחה שלי מדור לדור”… או: “הסכמה חברתית”. כלומר: המסרים המחלחלים פנימה מבחוץ הינם: “כדי שארגיש גבר, אני חייב לרכוש קריירה, לסיים את הלימודים וכו’ “…

**הלחץ של המשפחה והציפיות למסד את הזוגיות, יכולות להאיץ או לתקוע ולהפחיד. “אני כל כך לחוצה מהמסרים של הורי וסבא וסבתא שלי למסד את הזוגיות, שאני מכשילה את עצמי בדייטים. איפה הרצון שלי? איפה הרצון שלהם? ”

בטיפול נרכשו התובנות, שהלחץ של ההורים הגביר את החרדות “לא לספק את הסחורה”, “לא לעמוד במשימות”, לאכזב ולהתפס כבלתי ראויה. זוהתה הדינמיקה של המעגל הסגור, בו כלולים: החרדה, הערך העצמי הפגום, הדורשנות המשפחה, ותחושת הכישלון שמגבירה את החרדה. כאשר למדה להפריד בין הרצונות והצרכים שלה לבין הרצונות שלהם, הצליחה לעמוד מולם, ולהציב להם גבול ולאמר: “אלה הם החיים שלי, ואני אדון לגורלי”…

הטיפול במתקשים ליצור אינטימיות:

**לכל אחד מהמטופלים סיפור חיים יחודי. אין, כמובן, מתכונים סטראוטיפיים לטיפול. גם המאפיינים הכלליים שמניתי כמשותפים מצביעים על רקע משפחתי, כוחות וקשיים יחודיים. השיטה ואורך הזמן משתנים בהתאם לצורך.

אני פותחת עם המטופל את הנרטיב היחודי שלו, כדי לעזור לו לכתוב סיפור חיים רחב, עשיר יותר, ומבוסס על תפיסות אחרות.

**בסיפור החיים היחודי אני מקשיבה לטראומה – אם הייתה – שתקעה אותו, וגרמה לו להימנע מאינטימיות, כגון: התעללות נפשית, מינית או פיזית שחווה במשפחתו או בסביבתו הקרובה, או: התלבטות בנוגע לזהות המינית שלו או: חרדות בעוצמה גבוהה במשפחה בה גדל, עקב אסון (כגון אח שנהרג, הפלות רבות לפני שנולד או אובדנים אחרים שגרמו להגנת יתר). או: היותו במשפחה מפורקת, גם אם המשפחה “שלמה רישמית”.

**אני עוזרת לו/לה לזהות את האמונות והמחשבות השגויות, המקשות ליצור אינטימיות, כגון: “אם את שמנה את מכוערת, ואין לך סיכוי למצוא בן זוג ראוי”.. אני מאתגרת את התפיסות הפסימיות, הלא ראציונאליות והמכשילות, כדי לסלק אותן, ולבנות במקומן תפיסות אופטימיות יותר.

**אני מטפלת בחרדות בגישות שונות: בגישה קוגניטיבית התנהגותית, תוך שילוב בגישה ממוקדת גוף, וכן בגישות אקספרסיביות שונות, בהתאם לצרכי המטופל.

**במהלך הטיפול אני עוזרת למטופל ללמוד, במידת הצורך, לפענח את הקודים הלא מילוליים (גם המילוליים).

**העבודה נעשית תוך ניתוח ובדיקה ברמות שונות של הסיטואציות שהתרחשו בפגישות השונות.

בעזרת הטיפול נפטר המטופל בהדרגה מהמיכשולים התוקעים אותו. נבנים בהדרגה הביטחון והאמונה בכוחותיו, ואז גם נוצרות חוויות מוצלחות. נוצר בהדרגה מעגל חיובי של התנסויות חדשות, התמודדות יעילה, וקשר שהולך וניבנה עד ליצירת אינטימיות אמיתית.

שתף את המאמר ברשתות החברתיות:

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on google
Share on whatsapp

צור קשר