אנא השאירו פרטים

ואשוב בהקדם

הגבול בין קנאה בריאה, לבין קנאה רומנטית אובססיבית

הקנאה הבריאה מתדלקת ומדרבנת, כמו למשל: "קנאת סופרים תרבה חוכמה"... גם ביחסי אהבה הקנאה מזינה ומלבה את האש. לעומת זאת, הקנאה הרומנטית האובססיבית הרסנית ומסוכנת, ולעיתים זו אש בשדה קוצים, שמתפשטת בלי שליטה. לקנאה הבריאה חוקי משחק ברורים, רציונליים וחברים, בקנאה הפתולוגית ישנה צרות עין, "מבט רע" על האחר (מכאן המושג "עין הרע"): הקנאי הפתולוגי שואף לנשל את האחר ממה שמשפיע את רצונו ולהביא לאובדנו. מקור צרות העין בנטיה הלא מודעת לאכול את כף היד שמאכילה. לתינוק המרגיש זנוח או דחוי צורך להרוס את "השד הטוב", כביטוי לתלות, חוסר אונים, תיסכול וכעס.

הקנאה הרומנטית מתקיימת בשדה של משולש. במקור: אמא, אבא וילד. בהמשך משתחזרות התחושות של הקנאה והתחרות, כאשר קיים "האדם השלישי". אם הגבר חווה סכנה ממשית או מדומיינת לאבד את בת הזוג, משתחזרות אצלו תחושות חוסר האונים, חרדות הנטישה ותחושת האובדן.

מתי הופכת הקנאה הרומנטית למסוכנת, ונדרש בדחיפות טיפול? כאשר לאוהב צרכים נרקיסיסטיים שנפגעו, והוא מרגיש: "אם אני נעזב, אני אפס. אני לא שווה כלום. אין לי קיום".ולכן המסקנה שלו "אני אפגע בבת הזוג, כדי שאם היא איננה שלי – לא תהיה גם לאחר..."

בטיפול מוערכת מידת הסכנה הנשקפת לבת הזוג ולגבר המקנא עצמו: כאשר האוהב נתקף בחרדה קשה שהוא ננטש, עולה בטיפול השאלה בנוגע למאגר הכלים שיש לו, כדי להרגיע את החרדה, למצוא דרכים חלופיות או להשלים עם האובדן. האור האדום דולק, כאשר אין בסיס מציאותי לקנאה, והיא השלכתית, ופרי ההזיות ומחשבות השווא של הקנאי. בעוד שהקנאה הבריאה מבוססת מציאות, הרי שהקנאה האובססיבית נובעת ממחשבות פרנואידיות: "לאשתי יש רומן. אני משוכנע בזה".אומר הקנאי האובססיבי. "אומנם אשתי מנסה להכחיש ולהסתיר, אבל התגובות שלה מחריפות, עוד יותר את חשדותי"...

הסכנה גוברת, כאשר הקנאה משתלטת על האדם, ומשבשת את תיפקודו ואת חייהם כבני זוג באופן טוטאלי: "תומר עסוק בקנאה האובססיבית שלו"מספרת קרן, "עשרים וארבע שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע". תומר מאשר את דבריה ומסביר, שהוא סובל מבעיות בשינה, כי גם בשעות השינה המעטות הוא רצוף בסיוטים. דרגה נוספת של סיכון מופיעה כאשר המחשבות מתורגמות להתנהגות: בן הזוג עוקב ורודף  אחרי בת הזוג שלו, בעזרת סמארטפון, בלש, ציתות וטכניקות אחרות. הקנאי מחפש הוכחות לבגידה על ידי סימנים שונים, כגון ריח, כתם, ונייד כבוי, למשל. הטענות שאשתו הייתה בישיבה או נרדמה נידחות מכל וכל. כדי להשיג שליטה מלאה, עקב אובדן השליטה, דורש הקנאי לדעת בכל רגע נתון היכן האישה, מהם מעשיה ועם מי בילתה. המרחב האישי שלה מצטמצם, ולרוב גורם לה לברוח ולהסתיר, כדי לשמור על פרטיותה. כמובן שחשדנותו גוברת. מערכת היחסים המאפיינת את הזוג בטיפול היא של שניים במלכודת, בה ככל שגלגלי השיניים של הגבר מסתובבת יותר במהירות, כך גוברת הסכנה, האישה מאויימת יותר, ומרגישה לכודה: " אם אברח – אני מסתכנת, אם אשאר – אני גם כן מסתכנת"..