כארבעים אחוז מהנשים והגברים סובלים מבעיות שונות בתחום המיני במהלך חייהם. חלק מהבעיות מופיעות מתחילת קיום היחסים, וחלקן בשלבים שונים של החיים, כגון בעיות מיניות לאחר לידה, בעיות מיניות במהלך טיפולי פוריות, או בעיות מיניות בזקנה. למרות זאת נרתעים אנשים רבים מפניה לטיפול מיני. ממה נובעות ההתנגדויות לפנייה לטיפול מיני?
- התנגדות לפניה לטיפול מיני יכולה להתעורר על רקע קיימת חרדה טבעית ומובנית לחשוף בפני אדם זר את החלקים האינטימיים. ” אני נבוך”, אומר לי עמי בן הארבעים (הפרטים המזהים טושטשו).. “לספר על חיי המין שלנו הוא להתפשט, לא פיזית כמובן אלא באופן מושאל…” לרוב, פוחתות בהדרגה הבושה והמבוכה, עקב הנינוחות וההתייחסות המכבדת, כבר בפגישה הראשונה.
- ביחוד נבוך הגבר שמרגיש “אני כישלון”, ולהגיע לטיפול מיני זו “הודאה בכישלון”. כאשר פוגש האדם את המטפלת, ומבין שהבעיה שלו שכיחה וניתנת לטיפול, גוברת הנכונות להסיר את השריון ולהיחשף.
- כאשר הטיפול המיני זוגי מתגלית בעיה נוספת: “כל העבר המיני שלי יתגלה לבן/בת הזוג שלי”. ובכן, אין “חובת דיווח” על כל ההיסטוריה המינית. הקצב ומידת החשיפה מותאמים לכל אחד ואחת. לא מופעל לחץ לשתף בניגוד לרצון. כמו כן, יכולות חלק מהפגישות להיערך פרטנית, ואחרות באופן זוגי.
- ההתנגדות לפניה לטיפול מיני נובעת אצל רבים מהעדר שפה על מיניות: “אנחנו לא נוהגים לשוחח זה עם זו על סקס “אומר לי דני, “עושים ולא מדברים”. תורמים לגישה הזו: המסרים בבית, בו לא דיברו על מין, והמיתוס ש”הדיבור הורג את התשוקה”. השיח הפתוח על מיניות, מתגלה במהירות כחיוני לפתרון הבעיות.
- נשים וגברים חוששים שחשיפת בבעיות בתפקוד המיני, מציגה אותם כ”חריגים”, “לא תקינים” ו”פגומים”. ביחוד בעולם בו המדיה מציגה את הסקס של כולם כמושלם, ואפשרי בכל רגע נתון. במציאות, שיעור התופעה של הסובלים מקשיים כאלה ואחרים בתחום המין גבוה.
פסיכותרפיה מינית מאפשרת להתמקד באופן מקצועי, תוך ידע, רגישות וניסיון. כאשר מתגברים על ההתנגדויות, ומגיעים לטיפול, אומרים הרבה מהמטופלים: “יכולנו לחסוך לעצמנו כל כך הרבה סבל, אילו פנינו כבר מזמן לטיפול…” וכן: “נגמרו מערכות היחסים הקודמות שלי בגלל אותה בעיה מינית. אני אסיר/ת תודה לבן הזוג שלי שלא ויתר. אני לא מוכן לשלם את המחיר הגבוה שוב, וברור לי שהטיפול המיני בלתי נמנע…”