התנכרות של ילד להורים גרושים כלפי ההורה
תהליכי גירושין יוצרים עומס רגשי גדול אצל הילדים, ובמקרים חריגים הדבר עשוי להתבטא בניכור הורי- תופעה בה הילד מסרב להיות בקשר עם אחד מהוריו.

בעוד שיש מקרים בהם תהליך הגירושין נעשה תוך דיאלוג טוב בין ההורים, על אף האתגר הכרוך בכך, ישנם מקרים רבים בהם קיים קונפליקט קשה ובלתי פתור בין ההורים.

במקרים בהם הקונפליקט גורם לעוינות אצל אחד מהורים כלפי השני ואף להסתה של הילד כלפיו, , עלול להיווצר ניכור הורי, מקרה בו הילד לסרב להיות בקשר עם אחד מההורים.

הילד שלכוד בקונפליקט של נאמנויות, מבטא רגשות שליליים בלתי מוסברים של כעס, שנאה, דחיה, ופחד. לרגשות הללו אין בסיס במציאות והם עשויים להיות מופנים כלפי הורים מיטיבים, דואגים ואוהבים, אולם ההסתה גורמת לילד לעיוות המציאות. ההסתה היא למעשה שטיפת מוחו של הילד, שאינו יכול להגן על עצמו מהשפעת ההורה הנקמני. שטיפת המוח נעשית באופן מודע או בלתי מודע על ידי ההורה.

במקרים של ניכור הורי, יעלו ההורה המסית והילד האשמות שווא של התעללות כלפי ההורה השני. ככל שגילו של הילד צעיר יותר, כך הסכנה הנשקפת לו גדולה יותר, מכיוון שאין לו מספיק יכולת להבחין בין מציאות לדמיון . במצב כזה, הילד דוחה את אותו הורה, ומתנגד לבקר אותו. מופיעה אצלו שנאה אובססיבית כלפי ההורה ולעיתים גם כלפי משפחתו המורחבת או חלק ממנה.

טיפול זוגי שמלווה את תהליך הגירושין, יכול לעזור להורים להבחין בין המאבקים שלהם כבני זוג לבין האינטרסים שלהם כהורים. במקרים האלה אפשר למנוע את התופעה הקשה של הסתה כנגד ההורה הטוב דיו. כאשר שני ההורים או אחד מהם לא מסוגלים להפריד בין המעגל הזוגי לבין המעגל ההורי, ומערבים בסכסוך שלהם את הילד, ישנו בסיס ליצירת התופעה של הניכור הורי. במקרים של ניכור הורי חשוב מאוד להיעזר במטפל זוגי ומשפחתי בעל ידע בתחום הזה, כי הנזקים הנגרמים הן לילד והן להורה הדחוי ו”השנוא” חמורים.

כשהחליט להתגרש, חשב אריק שהוא וליאת יוכלו להתגרש בצורה נעימה והוגנת בסך הכל. אולם לפני כעשור, התחולל ביניהם סביב תהליך הגירושין, קונפליקט קשה אותו לא צפה. למרות הנדיבות הכלכלית שגילה כלפיה, הרגישה ליאת שנעזבה על ידי אריק, פגועה עד עמקי נשמתה. ליאת קיבלה את המשמורת על שני הילדים – רועי בן הארבע וטלי בת השנה. על פי הסדרי הראיה ביניהם, אריק היה אמור לקחת אותם פעם בשבוע וכל שבת שניה. כאדם רציונאלי ועניני האמין שהחלוקה סבירה, נתן אמון בליאת שהסדרי הראיה ישמרו כדת וכדין, והתחייב לעשות את המרב מצדו לרווחתם הכלכלית ולגידולם..

אולם הפנטזיה של אריק התנפצה במהרה. ליאת הסיתה את הילדים בכל הדרכים האפשריות כנגדו. בעיקבות ההסתה החלו רועי וטלי להאמין שאביהם פוגע בהם ובאימם. מעבר לזאת, השנאה הנוראית של הילדים הורחבה גם כלפי בני משפחתו המורחבת, שאהבו מאוד את הילדים. בהדרגה נוצרו אצל רועי וטלי תלונות חסרות בסיס מציאותי כלפי האבא אודות הזנחה ואדישות כלפיהם.

בטיפול בניכור הורי התגלתה הסיבה להסתה: ליאת אהבה את אריק כשהחליט לעזוב אותה והפרידה נכפתה עליה באופן חד צדדי ומכאיב. הכאב הפך לכעס, ומתוך רצון לנקמה, שקורה לא פעם במהלך גירושין, ערכה שטיפת מוח בלתי פוסקת לילדיה. היא יצרה איתם קואליציה כנגד האב, ושלושתם חברו יחדיו, והאשימו אותו בהאשמות שווא של התעללות.

בעקבות ההסתה, נוצרה תופעה של ניכור הורי. רועי וטלי היו מאוחדים בשנאה עזה כלפי אריק, דחו אותו, וסרבו בתוקף לקיים אתו קשר או לבקר אותו. בשיחה עם הילדים, שהיו בני 15 ו-12 כשהחל הטיפול, חשפו רגשות כעס, שנאה, דחיה ופחד, שלא היה להם בסיס במציאות.

לטיפול פנו מכיוון שרועי סבל מחרדות, הרטיב עד גיל 12, סבל מנתקים וחוסר זהות אישית. טלי הייתה תוקפנית, ילדותית ותלותית ברמה שלא תאמה את גילה. כל אלו היו סימפטומים למצוקה אותה חוו בעקבות ההסתה של אמם, שהפכה לא רק את אריק לקורבן, אלא גם את הילדים. מכיוון שהיו צעירים מאוד כאשר תהליך ההסתה החל, הפגיעה הייתה קשה. החמור ביותר היה עיוות בתפיסת המציאות שנוצר אצלם בעקבות שטיפות המוח הבלתי פוסקות- הם לא היו מסוגלים להבחין היכן נגמרות המחשבות שלהם, והיכן מתחילות המחשבות והתחושות של האם.

במהלך הטיפול נוצרו אצל ליאת תובנות משמעותיות: ליאת הבינה עד כמה ההסתה – שנעשתה באופן מודע או בלתי מודע – מזיקה לילדים, ועשויה להפריע להם ליצור קשרים מיטיבים בעתיד. היא הגיעה להכרה שמרוב רצון להגן עליהם, היא מונעת מהילדים להיות בקשר עם אבא שאוהב את הילדים. ליאת הבינה שהעבירה לילדים מסרים כפולים שהפילו אותם למלכודת: בגלוי אמרה להם לפעמים ש”אבא בסדר” ולפעמים ש”לא אכפת לו מהם”. בסמוי העבירה את המסר “תיזהרו ממנו, אי אפשר לסמוך עליו הוא לא אחראי…” כמו כן הבינה ליאת שהמניע שלה הוא לנקום באריק. אומנם לא הצליחה, גם באמצעות הטיפול, לגייס אמפתיה כלפי אריק, אבל הייתה מוכנה לוותר על המלחמות למען טובת הילד. באמצעות התהליך של השינוי שעברה, הסכימה לעודד את הילדים לנהל קשר תקין עם אריק.

התובנות הללו אפשרו תהליך של שיקום: היה צורך להבנות מחדש את הקשר בין אריק לילדיו המתבגרים, שבמשך שנים לא היה בקשר איתם.הטיפול המשפחתי הסתיים כאשר הקשר המחודש בין האב לילדים התבסס, האם רכשה תובנות בנוגע למניעים הבלתי מודעים שלה להסית את הילדים, ובין ההורים נוצרה הידברות בוגרת בנוגע לצרכים של ילדיהם.

שתף את המאמר ברשתות החברתיות:

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on google
Share on whatsapp

צור קשר