אנא השאירו פרטים

ואשוב בהקדם

טיפול בחרדות של סינגלס שנמנעים מאינטימיות

מגיעים לטיפולי סינגלס, שמצליחים בתחומי חיים שונים, אבל חשים כישלון ביצירת אינטימיות עם בן/בת זוג. לחלקם היו מערכות יחסים קצרצרות ולא משמעותיות, שהסתיימו במפח נפש וב"עוד כישלון אחד". לחלקם לא הייתה אפילו מערכת יחסים אחת; הסינגלס הללו הולכים שוב ושוב לדייטים, רשומים לאתרים אחדים, ומרגישים עייפות ותיסכול, עד לשאלה: "מה הטעם? אני אלך לעוד דייט אחד, ושוב אתאכזב? ... אולי כדי שארים ידיים"... כפי שאומרת ליאת בת השלושים וחמש (הפרטים המזהים טושטשו). סינגלס אחרים לא התנסו כלל במערכת יחסים עם בן/בת זוג, ואפילו לא התנסו בדייט. כך, למשל, גל בן השלושים ושבע (גם כאן טושטשו, כמובן, הפרטים המזהים), נמצא בטיפולי חודשים אחדים, ומספר:

"אני הולך בקביעות למועדונים. לא יצא לי אף פעם שום כלום מהמועדונים שאני יוצא וחורש אותם". כאשר אני מבקשת מגל לתאר עד לפרטי פרטים סיטואציות שונות, שהתרחשו בקשרים – לא –קשרים של גל, מתגלה הדינמיקה הקבועה: גל עושה בהתחלה משהו שמושך את הבחורה שהוא "צד בעיניו", רוקד באופן מרשים, ואז הבחורה מסמנת לו שקלטה את המסר ומתחילה להענות. אבל אז מקבל גל "רגליים קרות". לעיתים מופיע התקף חרדה בעוצמה גבוהה, וגל נמלט כל עוד נפשו בו מ"זירת הקרב". בחלק מהמקרים גל אינו בורח פיזית, אבל בורח ריגשית על ידי התנתקות. אני מבקשת מגל לתאר בפרטי פרטים את תחושותיו הפיזיות: בעקבות הבריחה הריגשית "יורד לי... אני לא מרגיש עוררות. הזיקפה נופלת לי, או שהיא מינימאלית".. במקרים אחרים "אני מרגיש כעס, ואני מפנה אותו כלפי הבחורה"... הדפוסים אותם מזהה גל, בעזרת השאלות המופנות אליו הם: בריחה עקב חרדה, או תקיפה עקב חרדה. על כך נוספים גם דפוסי תגובה קבועים נוספים של הימנעות או שיתוק, שמקורם בחרדות.

הזיהוי של החרדה, הדפוסים הלא יעילים, והביטויים ההתנהגותיים, מאפשרים לעשות עבודת עומק לשכבה נוספת של מקורות החרדה. במקרים מסויימים, כגון של גל, הכרחי לבדוק ביחד את היחסים בינו לבין אימו, אביו, המסרים המיניים במשפחה  בה גדל, דפוסי ההתנהגות הנוגעים לאינטימיות, המקום והתפקוד במשפחה. כך, למשל, גדל גל במשפחה עם אב מאוד נמנע, פסיבי ולא מיני, ועם אם מאוד חודרנית. התקשורת עם אביו הייתה מצומצמת מאוד, ולא תפס אותו כ"גבר":  "לא הייתה לי דמות אב להזדהות איתה. אפילו על דברים שבדרך כלל בנים מדברים עם אבות, נמנענו מלדבר". גם לא היה מודל של אינטימיות בין הוריו, שיכול היה לאמץ: "קלטתי מתמיד שאמא נשארת איתו בדלית ברירת, ואין שום קירבה ביניהם".. בנוסף לכך תפס את אימו כפולשנית, והיה זקוק לדרכי התגוננות מהדרכים שלא כיבדו שום פרטיות שלו: "עבורי אישה, אני מבין עכשיו בתהליך הטיפולי, היא מישהי גדולה וחזקה, אבל מישהי שאני צריך להתגונן מהכניסה שלה למרחב שלי"...

בתהליך הטיפול אנחנו מגלים ביחד את הארוע, התחושות והמחשבות בארוע מעורר החרדה, ולאחר מכן אנחנו מזהים את המקורות לחרדה מאינטימיות בחייו של האדם. בסיטואציה החדשה, בה הבחור/ה מגיע עם תובנות בנוגע לקשיים, נפתחים סיכויים לדפוסי תגובה חדשים.

לאחר כחצי שנה של טיפול, הרגיש גל שרשרת חיובית של שינויים:

"אני מזהה עכשיו מיד את התחושות הפיזיות שמנטרלות אותי. אני מצליח לדבר עם עצמי, ולא להיות מנותק. וכאשר אני שם ולא מנותק, אני יכול לאפשר לחוויה לפגוש אותי בלי לברוח"...

לאחר התנסויות חיוביות אחדות, הצליח גל למצוא בת זוג, שלא איימה עליו. במהלך הטיפול ליוויתי אותו בתהליך החדש בו הרגיש הנאה ורצון לפתח את מערכת היחסים האינטימית עם בת הזוג שבחר.