אנא השאירו פרטים

ואשוב בהקדם

טיפול זוגי בקונפליקט גבוה

במערכת יחסים בריאה – הכל פתוח לדיון ולמשא ומתן. אני מסתייגת מלכתחילה, ומתייחסת לזוגיות בחרה הישראלית ב-2016, בקרב משפחות שהערכים המוצהרים שלהן: שוויוניות, הדדיות וכבוד במשפחה במודרנית. במערכת כזו אין כניעה. לכל אחד מבני הזוג תחושה שהצורך זוכה למקום ולהכרה. הדיון מתנהל מתוך ידיעה: " אולי לא תקבל את דעתי, אבל חשוב לי שתשמע אותה". או: "חשוב לי מאוד לממש את עצמי בשלב הזה בחיי. הייתי רוצה לדעת מה אתה מרגיש וחושב על כך..."או: "אני יודעת שנתתי במשך תקופה מסוימת המון לילדים. עכשיו אני רוצה להעניק לעצמי. אבל הדבר פתוח ביננו למשא ומתן"

הביטויים: בשום פנים ואופן לא אעשה כך או אחרת" אינם כלולים בשיח הזוגי. האולטימטום אינו אופציה. הכפייה איננה אפשרית.

כאשר החוק "הכל פתוח למשא ומתן" נשבר, ממלאת את מקומו עמדה כוחנית של אחד מהצדדים. מהם תחומי החיים שהעמדות הללו באות לידי ביטוי? חינוך הילדים, הקריירה, הניהול הכלכלי, יחסי המין, חלוקת התפקידים ועוד. התכנים משתנים, והדינמיקה הזוגית זהה.

לדוגמה (הפרטים המזהים טושטשו, כמובן, לבלי הכר).

**אילה ואילון בני הארבעים הגיעו אלי לטיפול זוגי בתלונות על קונפליקטים קשים, על סף פרידה זה מזו. בחינוך שני ילדיהם (בני השמונה והשש) איילה הייתה גמישה, "זורמת" (כפי שהגדירה את גישתה) ומאפשרת, בעוד שאילון היה בקצה הנגדי של הרצף: מקפיד על קטנות, לא מוכן להיכנס למשא ומתן עם ילדיו על ההחלטות ונוקשה.

מעבר לזאת לא התאפשר ביניהם כהורים ובני זוג שום משא ומתן פתוח: " אני יודעת מה טוב להם – וכך יהיה...", לעומת "את מקלקלת אותם, שוברת את החוקים שאני משליט, ומגדלת ילדים חסרי גבולות". הילדים נחשפו לקונפליקטים הקשים, ונגרם להם יותר נזק מאשר מהפער בגישות האחד או האחרת.

במהלך הטיפול נפתח הקושי של אילון לסמוך על אילה, והחרדה ש"גמישות שווה התפרקות" כפי שהיה בבית הוריו. במקביל לזאת נפתח הקושי של אילה עם חוקים, הצורך לשבור מסגרות, וההזדהות עם אם פורצת מסגרות בקיצוניות מול אב נוקשה וחסר רגישות. המשא ומתן שהתקיים בחדר הטיפולים היווה מודל לדיאלוג, לפתרונות לקונפליקטים, ולאינטגרציה בין חלקים מנוגדים.

**בתחום הקריירה ישנו לעיתים קרובות בין בני זוג מודרניים קונפליקטים. כאשר אין משא ומתן אלא ניסיון של האחד לכפות את דעתו על האחר, גורמים הקונפליקטים לכניעה או לפרידה.

לדוגמה (גם כאן טושטשו הפרטים המזהים).

עופר עובד כעשר שנים בהייטק, במשרה נחשקת ומתגמלת היטב מבחינה כלכלית. במשך השנים האלה מתמקדת שרית בגידול שלושת ילדיהם (המוצלחים מאוד). בשנה האחרונה מקבל עופר הצעה מפתה לרילוקיישן בתנאים מצוינים, ולוחץ על שרית לערוך שינוי. שרית התנגדה להתקת מקום מגוריהם בטענה שלילדים יגרם משבר. על כך נוסף הקושי ממנו התעלם עופר: מחלה קשה של אימה, כלפיה חשה שרית מחויבות עמוקה, בהעדר אדם אחר שיכול למלא את תפקיד "המטפל". עופר איים לממש את תוכניתו בכל מחיר. שרית נפגעה עד עמקי נפשה, וטענה: "אתה אגוצנטרי, לא אכפת לך מה האחרים במשפחה מרגישים, ואם כך אין טעם שנחיה ביחד.."עם זאת לווה המשבר באמוציות קשות של שניהם.

בטיפול הזוגי התמקדנו בחוסר המשא ומתן, באסטרטגיה הכוחנית של עופר, ובהשלכות הקשות של בת הזוג שלו. על שרית הופעל לחץ שנפתח בטיפול: חרדת נטישה, הקשורה לגירושין בין הוריה, הפעילה אותה בעוצמה. כמוכן השליכה שרית את החרדה להינטש על ילדיה, עבורם פנטזה על "משפחה שלמה, בריאה ומאושרת". יחד עם זאת, חשה שרית מספיק אומץ להבהיר במסגרת הטיפול את הצרכים שלה: "מגיע לי לזכות להקשבה ולהבנה. אני לא מוכנה שתנחית עלי, כפי שעשית במשך השנים, הוראות ותתעלם מרגשותיי.."  לעופר ניתנה הזדמנות לבחון מהיכן נובעות "ההנחות הנוקשות", וגם הוא הבין ש"הכפיה לא תעבוד.."

בסופו של דבר נערך בטיפול דיון מעמיק בנוגע לצרכים של כל אחד מבני הזוג. בוטאו באופן גלוי החרדות של שרית ממעבר דרמטי לארץ זרה. לעופר התאפשר לעשות חשבון נפש מעמיק בנוגע ל"שפה הכוחנית", כפי שאמרה לו אשתו, וכן בנוגע לסדרי ההעדפות שלו: המשפחה מול הקריירה. הדיאלוג ביניהם קרב והפך לשיח של בני אדם אכפתיים זה כלפי זו..

**דוגמה נוספת מתייחסת לתחום של יחסי המין. יעל ואבי בני הארבעים ושש חיים ביחד למעלה מעשרים שנה. במשך השנים עד לפני כשנתיים קיימו יחסי מין בתדירות גבוהה מאוד. אבי התלונן עם בואו לטיפול, על "הרעת תנאים". יעל תארה חוסר רגישות של אבי, כוחנות, וכניעה מצידה "כדי שיהיה שקט ולא יהיו לו טענות".במהלך פגישותינו נפתחו שאלות בנוגע לאסטרטגיה שננקטה כבני זוג: "אני מכתיב, אני קובע, ואם לא – אהיה מעוצבן" מצד אבי, ו"אני הנכנעת ומקבלת את התכתיבים"מצד יעל. כאשר התקוממה יעל כנגד הנוקשות והחד צדדיות בהסכם, התעוררה מצד אבי תרעומת.

בטיפול הזוגי התאפשר משא ומתן ודיאלוג בוגר, תוך הבהרת הצרכים של כל אחד מהם כאינדיבידואל. עלו הסוגיות של הדימוי העצמי של יעל, והחרדות שלה לעמוד מול גבר כוחני. כמוכן הובהר הקושי שלהם לנהל תקשורת מסביב לעניינים שנויים במחלוקת. הטיפול אפשר ליעל להתעצם, ולזכות להכרה בביטוי צרכיה, תוך הקשבה אמיתית של בעלה.

לסיכום: זוגות רבים נקלעים למשברים בתקופה כזו או אחרת בחייהם, עקב נוקשות וחוסר  אסטרטגיות של משא ומתן. בחלקם, יכולים המשברים להיפתר בטיפול הזוגי: ניתנות מיומנויות של משא ומתן בוגר, והעמדות הכוחניות מפנות את מקומן לדיאלוג מבין ואמפטי. ואז, יכולה להיווצר קירבה במקום הימנעות מאינטימיות.